איחוד האמירויות, תמונת מצב: מאבק באסלאם הקיצוני - וחיבוק ענק ליהודים

פיגועי 11 בספטמבר הובילו את האמירותים להליך ארוך של חשיבה מחודשת ביחס לדתם, שלבסוף השפיע גם על יחסם ליהדות • התוצאה: הכרה בתרבות היהודית ומוזיאונים שמציגים את סיפורה • ישראלית תושבת דובאי, במלאת שנה להסכמים: "החיים נעשו נוחים יותר ליהודים"

דובאי, איחוד האמירויות, צילום: רויטרס

תחת כנפי הסכמי אברהם, עלולה להתקבע הנחה שלפיה ההתקרבות בין האסלאם ליהדות באיחוד האמירויות היא מובנת מאליה - אך זו הנחה שגויה: מדובר בתוצאה של תהליך ארוך שחוו האמירותים ביחס לדתם ואל מול אחרים, במטרה לעצב את אמונתם מחדש. נקודה מכרעת בהקשר זה היוו פיגועי התאומים, והופעת דאעש לאחריהם - כאירוע טראומתי נוסף המבטא יצוא של אסלאם קיצוני לעולם.

"התדמית השלילית שספג האסלאם בעקבות פיגועי 11 בספטמבר הובילה את האמירותים להליך של חשיבה מחודשת ומעמיקה, שבסופו השפיע גם על יחסם ליהדות וליהודים", מנתחת ד"ר מורן זגה, חוקרת איחוד האמירויות באוניברסיטת חיפה ובמכון "מיתווים".

לדבריה, "המדינה בחנה לעומק כיצד ניתן להשיב את שמה הטוב והמתון מימי 'תור הזהב' של הח'ליפות, כתפיסת עולם עכשווית - קרי, אסלאם כדת מכילה וסובלנית. באותה תקופה, נחשב האסלאם לציביליזציה המתקדמת בעולם. אני מייחסת את זה גם לרצון של איחוד האמירויות להראות היום שאסלאם יכול להיות גם דת מתונה, וגם ללכת ביחד עם קדמה".

ד"ר מורן זגה, בביקור באיחוד האמירויות,

"הסובלנות אינה מובנת מאליה"

הלכה למעשה, באיחוד האמירויות הביטו במתרחש באזורם ושמו לב כי בעוד קטאר שכנתם תומכת בתנועת האחים המוסלמים ובטורקיה, ובאיראן שולטים ביד רמה משמרות המהפכה שמהווים איום אידיאולוגי ולא רק פיזי, הרי שיש צורך להבדיל בין האסלאם הקיצוני הנהוג בהן לבין האסלאם המתון שאותו רצתה לייצג.

על הרקע הזה, בחרה המדינה לפעול בשתי רמות. ד"ר זגה: "ברמה הפנימית, המדינה נקטה מאבק אידיאולוגי כנגד הציר הרדיקלי (חרם על קטאר, מלחמות בתימן כנגד חות'ים ובלוב נגד כוחות קיצוניים - ד"ל). כלפי חוץ, איחוד האמירויות קיבלה את הדתות האחרות - היא מארחת בשטחה יותר מ-200 לאומים שונים, ולכן הפלורליזם התרבותי הוא טבעי עבורה".

בפועל, הוקמו באיחוד האמירויות יותר מ-40 כנסיות, מקדשים בודהיסטיים רבים ובימים אלה נבנה בית כנסת - ועל הרקע הנרחב הזה מורגשת גם הסובלנות כלפי היהדות. נוסף על כך, הכרזה על "שנת הסובלנות" ב-2019, כמו גם ביקור האפיפיור בפברואר 2019, הובילו בין היתר לשינוי אווירה מקיף, ובכלל זה גם להכרה בקהילה היהודית בדובאי ולשיח בין-דתי.

"ככל שאיחוד האמירויות, והאסלאם שבה, מביעים פתיחות כלפי דתות אחרות - כך מודגש האסלאם כדת מכילה. לכך הצטרפה ההכרה בלמידה של התרבות והמורשת היהודית, ויש עוד ועוד מוזיאונים המציגים את סיפור היהדות - וכל אלה, באופן שלא מערער כהוא-זה את היציבות הפוליטית במדינה".

בהקשר זה, מדגישה זגה כי "ההתקרבות בין האסלאם ליהדות באמירויות תרמה להתקרבות בין המדינות ובין העמים, אך יש לזכור את השבריריות של מרקם היחסים העדין הזה ולקחת אותו בחשבון בעתיד. הסובלנות אינה מובנת מאליה. יש לאפשר לקהילה היהודית לפרוח ולשמור על מקום מכבד ורגיש, ולא, חלילה, לדחוק לאחור את התפיסה האמירותית".

רה"מ נתניהו משוחח עם ראשי הקהילה היהודית באיחוד האמירויות

"התחושה מאוד בטוחה"

הקהילה היהודית המתחדשת באיחוד האמירויות מונה כיום יותר מאלף איש, ופועלת בעיקר בדובאי (75%) ובאבו דאבי (25%). חברי הקהילה הם דוברי אנגלית העוסקים במקצועות הוראה, פיננסים, מכונאות, הנדסת תוכנה, רפואה ויזמות. הם הגיעו לאזור ממקומות שונים, שבהם צפון אמריקה, גרמניה, בלגיה, צרפת, שווייץ, בריטניה, דרום אפריקה, אוסטרליה ומדינות ערב.

רשמית, עד להסכם הנוכחי התקיימה הקהילה היהודית בסתר. על פי ההערכות, היא כוללת כיום כ-200 ילדים בגילי בית ספר, ומכאן חשיבות הקמת בית הספר היהודי הראשון בדובאי, כחלק מעיצוב הזהות היהודית המתגבשת במקום. על מהלך הקמתו הופקד מטעם משרד התפוצות ארגון "יונייטד", בסיוע גורמים נדבניים משמעותיים וחסויים.

בית הכנסת "בית תפילה", דובאי // צילום: אי.פי.אי,

"ליהודים באיחוד האמירויות אין שום בעיה לחיות תחת חוקי השריעה, התחושה מאוד בטוחה", מעידה שרה בן שימול, המתגוררת בנסיכות זה שש שנים, יחד עם בן זוגה סטיב ותאומים בני ארבע. השניים עוסקים בתחום האירוח - החברה שבבעלותם משכירה דירות Airbnb למבקרים בנסיכות - ולדבריהם, "כבר לפני ההסכמים היו לנו חיים טובים. הם נעשו פשוט נוחים יותר ליהודים, בזכות הרשויות המקומיות שמסייעות מאוד במתן אישורים מתאימים".

שרה מוסיפה, להמחשה, כי "כאישה שומרת כשרות, עשו כאן התאמות נרחבות לעניין ואנו אסירי תודה על כך. ככלל, יש כאן עניין ב'עסקים כשרים': מסעדות כשרות ויבוא כשר, לצד אלה שעובדים מרחוק ובחרו את דובאי כבית. חשוב לי לציין את עבודתו של שליח הסוכנות היהודית במקום, שעושה עבודה מצוינת עבור הקהילה היהודית המקומית".

"אסירי תודה". שרה בן שימול ובן זוגה סטיב,

בשיחתי הקודמת עם שרה לפני כשנה, היא ציינה כי בהתחלה היה לה חשש מסוים להגיע לאמירויות עם צמד תינוקות ("הרי רשום שהם נולדו באיכילוב"), אבל לבסוף הדברים הסתדרו ללא כל בעיות. "אין כל בעיה לשמור על אורח חיים יהודי ולהתפלל, וכששומעים יותר ויותר עברית בסביבה הקרובה זה כמובן מקל עוד יותר - וכך אנו מרגישים קרובים יותר גם לאורחים שמבקרים אותנו מכל רחבי העולם".


לכל הכתבות בסדרה - לחצו כאן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר