שנה להסכמי אברהם: פרק חדש בהיסטוריה של עמי האזור

זה לקח לנו לא יותר מרגעים ספורים כדי להבין, כישראלים, שהחתימה החגיגית לפני שנה בדיוק על "הסכמי אברהם" - זו שכללה את נרמול היחסים בין ישראל לבין מספר מדינות ערביות, בתיווך ארה"ב - העניקה אפשרות של ממש לשלום בין עמי האזור.

לעיתים נדמה שכמעט כל ישראלי ידע להסביר שמדובר בעניין משמעותי, כזה שמכיל פוטנציאלית משמעויות אסטרטגיות רחבות־היקף בשורת נושאים ביטחוניים, כלכליים וסביבתיים. גם אם לא באמת צוללים לתוכן, הרי שעצם בחירת השם - "הסכמי אברהם", על שמו של אברהם המקראי, הדמות שקישרה בין הדתות האברהמיות - מרמזת על הפרק החדש המתהווה בהיסטוריה של האזור, שצפוי להקרין דרמטית על אופי השנים הקרובות.

חתימת הסכם השלום נפלה כפרי בשל גם לידיהם של הישראלים שחששו להסתובב במדינת איחוד האמירויות בגלוי, עם סממנים יהודיים, והיוותה חותמת רשמית גם עבור תושביה היהודים של המדינה - דוגמת המתפללים בבתי הכנסת שחששו עד לא מכבר לציין את יהדותם בציבור, ובהקשר הזה חיכו להזדמנות הראשונה של זקיפות קומה משחררת. עבורם, בואו של ההסכם שיחרר אותם מתודעה נפשית הדומה לפרקים לזו מימי האנוסים.

נקודת פתיחה לעתיד המיוחל

במבט רחב, בכל הנוגע לעולם היהודי, אחת ההזדמנויות נולדה בעצם היכולת לעסוק בקהילות הקטנות הללו, המהוות חלק חשוב בפסיפס של העם היהודי. עיסוק זה איננו מובן מאליו, בוודאי לא לציבור הרחב. עצם ההיחשפות של הציבור הישראלי למנה קטנה מקהילות אלו - ובכלל זה, אִזְכּוּר ההקשר ההיסטורי והניסיון לפתח את הקהילות ותודעת הזהות היהודית בצורה גלויה לעין - מהווה נקודת פתיחה נדרשת עבור העתיד המיוחל. חתימת הסכמי אברהם מספקת הזדמנות מוחשית לבחון את הגישה לקהילות אלה ולהעמיק את הידע לגביהן, לצד חיזוק הקשרים בינן לבין ישראל.

"בסיס הקיום של חיים יהודיים באיחוד האמירויות בזמננו, נשען על תפיסת ה'רי-לוקיישן', שהיא פרקטיקת ההגירה היהודית הרווחת בעידן הגלובליזציה", מסבירה ד"ר נגה כוכבי, ראשת התוכנית לקידום עמיות יהודית במערכת החינוך ומרצה באוניברסיטת חיפה, בשיחה עם "ישראל היום". "יהודים אמריקאים ואחרים שהתיישבו בדובאי ובאבו דאבי, מגבשים בהדרגה צביון חיים המותאם למקום. אף על פי שמדובר בציבור קטן, כדאי לעקוב אחריו וללמוד גם ממנו על אחד ממפגשי הכוחות המכריעים בעולם היהודי, הלוא הוא המפגש בין מזרח למערב".

ביחס למגמות ההתכנסות וההתפזרות הקיימות בעולם היהודי מדורי דורות, אומרת ד"ר כוכבי כי "הן ניכרות הן בלחצים פנימיים וחיצוניים והן בשיתוף פעולה חוצה גבולות, בפתיחות רב־תרבותית עד כדי התבטלות, וגם בשמירה על גבולות הזהות היהודית. המשחק הזה של מתח והשלמה הדדית בולט מאוד גם במפגש של מזרח ומערב במספר היבטים. אין מדובר רק במזרחיות ובמערביות העדתית, המסורתית או הגיאוגרפית, אלא גם בהיבט הפוליטי ובמשמעויות שנגזרות ממנו".

יהדות איחוד האמירויות כמקרה בוחן

לאחרונה התקינו רבני איחוד האמירויות - הרב הבכיר המקומי ד"ר אלי עבאדי, והרב הראשי יהודה סרנה - תפילה מיוחדת לרגל יום השנה הראשון של הסכמי אברהם. התפילה המרגשת חולקה ליותר מאלף בתי כנסת ברחבי העולם, ונוסחה בלשון אוניברסלית המיועדת לכל בני אברהם - "בין אם הם בני שרה, הגר או קטורה", כדברי הרב סרנה. קטע לדוגמה מתוך התפילה: "פרוש סוכת שלומך על המקומות הקדושים של הקוראים בשמך הגדול בכל לשון, ותן חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות בכל קהילות תבל".

במבט פרספקטיבי, ד"ר כוכבי בוחרת להשתהות דווקא על הסרטון הוויראלי שריגש רבים עם 'התפילה לשלום המלכות' לאחר חתימת הסכמי אברהם – סרטון אשר משקף חלק מן המתח האופף את הצורך לקבל את הצביון של החברה המארחת ואת חוקיה, גם אם הם לא תמיד עולים בקנה אחד עם מסורת ישראל.

"יהדות איחוד האמירויות היא עדשה זערורית להתבונן דרכה", היא מסבירה, "עם זאת, בשל תנאיה הייחודיים אפשר להפיק ממנה לא מעט - ולא רק מעצם הברית האסטרטגית החשובה כל כך, אלא גם מפני שהיא יכולה לסייע בחשיבה על התרחשויות שאינן מיטיבות עם העולם היהודי והחברה הישראלית.

"בין ההשפעות האלה אפשר לציין את הכסות החדשה של תופעות ותיקות כגון הפוסט־מודרניזם, שהתעצב בתרבות המערב ואינו טבעי לתרבות המזרח; או, למשל, התמורה הדמוגרפית, הפוליטית והתרבותית שחלה באירופה ובצפון אמריקה, עם ספיגה של גלי הגירה ובכללם הגירה מזרח תיכונית נרחבת".

על רקע הדברים הללו, ראוי להפנות זרקור לשאלת העתיד לבוא. "מעניין לבחון, למשל, אילו קודים לשוניים ותרבותיים רכשה קהילת העסקים המערבית באיחוד האמירויות, האם יש בזאת לקח מנקודת המבט הישראלית, והאם ההשפעה הזאת יכולה לסייע לנו בתחומי החברה, החוץ והביטחון. השאלות הללו צריכות להיבחן הן במזרח התיכון, הן בזירה העולמית והן בטלטלות שעובר העולם היהודי", מסכמת ד"ר כוכבי.

לכל הכתבות בסדרה - לחצו כאן