אחד מהמנהגים המוכרים ביותר בחנוכה הוא הדלקת נרות החנוכה, ובמשך שמונה ימים מדליקים מיליונים של יהודים בארץ ובעולם את הנרות הקטנים. אולם מתברר שהמכבים כלל לא תיקנו את התקנה על הדלקת הנרות בחג האורות.
העם היהודי החל לחגוג את חג החנוכה בימי בית שני, אחרי המרד של המכבים ונצחונם על היוונים. במילים אחרות, לכאורה היינו חושבים שמיד אחרי כיבוש ירושלים וחנוכת בית המקדש החלו לחגוג בעם ישראל את חנוכה על ידי הדלקת החנוכיות.
אלא שהסברה הזו כנראה רחוקה מאוד מהמציאות, וההדלקה של הנרות החלה רק לאחר חורבן בית שני. אומנם, גם קודם לכן נחגגו שמונת ימי החנוכה בשמחה והודאה, ואת זה תיקנו חז"ל כבר בשנה אחרי הניצחון, אבל חגיגה זו לא כללה הדלקת נרות.
בתפילת "על הניסים" שאותה אומרים במהלך תפילת "עמידה" במהלך ימי החנוכה, למשל, לא מוזכרת מצוות הדלקת נרות, אלא רק העובדה שהמכבים עשו זאת בבית המקדש, כפי שהיה נהוג בכל השנה בכל מקרה: "אַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ, וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל".
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
חוקרים וכותבים רבנים הסיקו שהיו שני שלבים לחג. הראשון היה החג עצמו, ללא הדלקת הנרות, ורק לאחר החורבן נוספה הדלקה זו. עדות לפער זו, מופיעה לדוגמה בדברי הרמב"ם. "ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו, שתחילתן מליל חמשה ועשרים בכסלו, ימי שמחה והלל. ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות, להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה, והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה", כותב רבי משה בן מימון.
צילום: אורן בן חקון
שימו לב להפרדה בין ימי השמחה ולהדלקת הנרות. מי שעמד כבר על פער זה היה הרב יצחק יהודה טרונק, רבה של קוטנא, שהוציא לאור את כתבי סבו, הרב יהושע מקוטנה – מחשובי פוסקי פולין. "לא רחוק הדבר להחליט שבאמת כל זמן שבית המקדש היה קיים לא התקינו חז"ל מצות הדלקת נר חנוכה, כיוון דאז הייתה המנורה דולקת בבית המקדש וזו הייתה סימן וזיכרון לנס שנעשה אז במנורה עצמה", כתב הרב. "ורק משחרב בית המקדש חשו חז"ל שמא ישתכח הנס כיוון שכבה נר המנורה, לכן התקינו חז"ל מצות נר חנוכה להדליק בפתחי הבתים, המשך למצות הדלקת המנורה בבית המקדש".
גם רבנים בימנו עסקו בסוגייה. הרב משה שטרנבוך, ראש אב בית דין העדה החרדית בירושלים עסק בספרו "מועדים וזמנים" בשאלה מתי החלה הדלקת הנרות. "אני מסופק אם חשמונאי ובניו הם שתיקנו לדורנו מצות הדלקה... או נימא שהחשמונאים תקנו ימי חנוכה לימים טובים בהלל ובהודאה, אבל כל זמן שהדליקו בבית המקדש הוא גופא האות שזכו למצות הדלקה, ולא הדליקו אז כל אחד על פתח ביתו. ומלשון הברייתא בש"ס דילן (כא, ב) לשנה אחת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה משמע שהם לא תיקנו... אלא שיהיו ימים טובים, אבל לא תיקנו אז מצות הדלקה".
אפשרות אחרת שמעלה הרב בהמשך היא שבמהלך כל ימי בית המקדש הדליקו רק בו ובבתי הכנסת: "אבל בימי החשמונאים שהדליקו במקדש לא הדליקו כל אחד על פתח ביתו בגבולין... רק במסיבות ובתי כנסיות וכדומה הדליקו כמו שיבואר, אבל תקנה קבועה, נר איש וביתו בכל בית ישראל, תיקנו אח"כ". ואם נסכם, נוכל לראות כי חג החנוכה אמנם נקבע מיד אחרי הניצחון אבל הוא היה שונה מאד מהחג בימינו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו