שלום הרב, אני חייל בצבא וברוך השם לאחר סגר ארוך (בגלל הקורונה) יצאנו הביתה לכמה ימים. האם יש מקום להקל בתספורת בימים שאנחנו בבית שכן נחזור לצבא לזמן ארוך ושם לא תהיה לנו האפשרות להסתפר או שבכל זאת עדיף שלא?
תשובה:
שאלה זו נשאלתי מרבים, גם כאלו אינם חיילים, שבגלל הקורונה לא היו יכולים להסתפר לפני הפסח, ורבים מהם אפילו מפורים ואילך.
האם מותר להסתפר בימי הספירה, כיוון שלא הספיקו להסתפר לפני פסח בגלל הקורונה?
המשנה במועד קטן יג: כותבת שישנם אנשים שהתירו להם להסתפר בחול המועד: למשל הבא ממדינת הים (ולכן לא יכול היה להסתפר זמן רב) או היוצא מבית האסורים:
ואלו מגלחין במועד: הבא ממדינת הים, ומבית השביה, והיוצא מבית האסורין, והמנודה שהתירו לו חכמים, וכן מי שנשאל לחכם והותר, והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו.
האם דווקא במקרים אלו?
בגמרא במועד קטן יד. ישנו דיון באלו מקרים בדיוק התירו, והאם ניתן להתיר גם במקרים נוספים. לאור דברי הגמרא עולה שניתן להתיר תספורת בחול המועד בשני תנאים: האחד: שהאדם לא הסתפר לפני המועד מחמת אונס. השני: שיש היכר שהדבר נעשה מחמת אונס.
בעלי התוספות (שם, ד"ה אומן) הסתפקו באדם שחלה ונתרפא האם יכול להסתפר (חלה קודם הרגל ולכן לא יכול היה להסתפר, והתרפא בתוך הרגל, ולכן כעת אינו ניכר שלא הסתפר מחמת חולי), והאם ניכר הדבר שלא הסתפר מחמת חולי.
למעשה, ההכרעה בעניין זה היא שצריך כאמור גם אונס וגם היכר. הרמב"ם (הלכות יום טוב פרק ז הלכה י"ז) כתב דין זה של היתר גילוח לבא ממדינת היום וכדומה להלכה, והוסיף שאלו רק דוגמאות ולכן גם "כל מי שאי אפשר לו לגלח ולכבס בערב יום טוב", הרי שהוא בכלל ההיתר להסתפר בחול המועד. הרמב"ם איננו כותב במפורש שצריך "היכר", אולם, מפירוט הדוגמאות בהלכות הבאות, נראה שיש צורך בהיכר.
ישנו דין נוסף של תכפוהו אבליו (שהייתה לו אבלות אחר אבלות) שהתירו לו להסתפר (באבלות, ונחלקו האם בשבעה או בשלושים), אבל דבר זה הוא בתנאים מיוחדים, ודווקא בתער ולא במספריים (עיין תענית יג.; ירושלמי מ"ק פ"ג ה"א; רמב"ם, אבל, פ"ו הי"ג). ולכן דין זה לא רלוונטי כל כך עבורנו.
לסיכום ביניים: אדם שלא יכול היה להסתפר לפני המועד מחמת אונס והיה הדבר ניכר, הרי שהדעה המקובלת היא שהוא יכול להסתפר במועד (ולא רק בדוגמאות שבמשנה), וכך נפסק בשו"ע (תקל"א, ג).
המקרה של קורונה, הוא מקרה שבו היה אונס ניכר, שהרי כולם היו "כבולים" בביתם ולא הייתה בידם יכולת להסתפר אצל ספר (ורוב האנשים כיום לא יודעים להסתפר בביתם), ולכן לפי זה ניתן להתיר תספורת. אפילו לפי שיטת רבי יחיאל מפריש שצריך שלושים יום, הרי שכבר בפורים או מעט אחרי לא הייתה אפשרות ללכת לספר, וממילא כבר עברו שלושים יום.
אמנם, כל הדיון הזה היה על חול המועד. האם הוא אמור גם ביחס לספירת העומר?
הביאור הלכה (תצ"ג, ב) כותב בשם הפרי מגדים, שהדינים זהים, והוא הדין לספירת העומר:
נוהגים שלא להסתפר וכו' - ומ"מ אותן המותרין להסתפר בחוה"מ כבסימן תקל"א י"ל דגם בספירה שרי דלא עדיף מחוה"מ.
אמנם, הרב פיינשטיין (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן צו) חלק על הביאור הלכה, וכתב שהדברים אמורים רק בחול המועד. טעמו הוא, שסיבת ההיתר בחול המועד איננה בגלל צערו, אלא בגלל שבחול המועד צריך לכבד את המועד, ודבר זה לא שייך בספירת העומר. אדרבה, בספירת העומר אלו ימי אבלות ויש להצטער ולא להתייפות.
אמנם, יש מקום לדון להתיר מדין תכפוהו אבליו, שדבר זה אמור אפילו באבלות וכל שכן בספירת העומר, אבל כאמור, בכך ישנם תנאים מיוחדים, כמו להסתפר בתער ולא במספריים, ולכן הדבר לא מסייע כל כך (ואולי בספירת העומר שזו אבילות קלה יותר, היה מקום להקל יותר, אבל מכל מקום עדיף להתבסס על המקרים במשנה במועד קטן יג, ולא על דין תכפוהו אבליו). אמנם, גם הרב פיינשטיין מסים בדבריו, שאם כבר התנוול יותר מידי, יש מקום להתיר גם בספירה.
למעשה: עיקר הדין להתיר תספורת בימים אלו, עבור מי שלא יכול היה להסתפר לפני המועד, ובוודאי למי שלא יכול היה להסתפר כבר כמה שבועות לפני המועד, וכעת זקוק מאוד לתספורת. אמנם, אם יכול, עדיף להסתפר ביום שישי (והיה עדיף יותר להסתפר ביום שישי ערב ראש חודש אייר – עיין בספרי – הלכה ממקורה – ניסן-אייר) או להסתפר ביום העצמאות.
לסיכום: מי ששערו ארוך, מכיוון שלא יכול היה להסתפר לפני פסח בגלל הקורונה, רשאי להסתפר בספירת העומר (פעם אחת). אמנם, כל זה אמור רק לגבי תספורת הראש אותה לא רגילים לעשות בבית, אולם, לגבי גילוח אין הבדל בין שנה זו לשאר שנים. אמנם, עדיף להסתפר ביום שישי או ביום העצמאות.
הכותב הוא ראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב ויושב ראש עמותת 'סולמות'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו