ביום שישי שעבר המריא לחלל אל"מ במיל' איתן סטיבה, יחד עם שלושה תיירים נוספים, בחללית "דרגון 2" כחבר צוות "Axiom Mission 1", במסגרת משימת "רקיע", בדרכם לתחנת החלל הבינלאומית. השיגור חל בתאריך העברי ז' ניסן ה'תשפ"ב, בדיוק ביום שבו מלאו שלוש שנים להגעתה של 'בראשית'- החללית הישראלית הראשונה לירח.
ב-11 באפריל 2019, בסביבות השעה 22:24 (שעון ישראל), במהלך נחיתת החללית "בראשית" בירח, נוצר כשל באחד ממדי התאוצה של החללית ובעקבותיו נשלחה פקודה מתחנת הקרקע שגרמה לשרשרת אירועים שהובילה לכיבוי המנוע ולכישלון הנחיתה. גלי ההדף שליוו את התרסקותה של "בראשית" על קרקע הירח מונפו להענקת השראה לצוות המוביל, לראשי הפרויקט, ליזמים ולמתנדבים הרבים בעמותת "SpaceIL" להמשיך ולהעיז, לחלום ולשדרג את האתגר בדרך לירח כפי שבא לידי ביטוי בפרויקט הפיתוח של החללית "בראשית 2" שרוקם עור וגידים בימים אלה.
"בראשית 2" צפויה להגיע לירח בשלהי 2024. היא תוביל איתה, כחללית אם, שתי נחתות שינחתו במקומות שונים בירח, ובמקביל תשמש כמקפת אשר תקיף את הירח במשך מספר שנים ותאפשר שימוש בנתונים בזמן אמת לתלמידים, סטודנטים וחוקרים בארץ ובחו"ל.
המרחב השמיימי והאין סופי מצית את הדמיון ומעורר עניין רב בקרב כלל האוכלוסייה - בני נוער וחוקרים כאחד. ההגעה למקומות אשר כביכול בלתי ניתנים להשגה ושכף רגלו של האדם טרם דרכה בהם מהווה אתגר משמעותי ואיכותי המצריך הבאה לידי ביטוי של חשיבה פורצת דרך, העזה, חדשנות וסקרנות.
בשנים האחרונות, מאז שליוויתי את החללית "בראשית" בדרכה לירח, כחבר בעמותת "SpaceIL" עסקתי רבות בהקשר היהודי וההלכתי בפרויקטי חלל, מעבר להיבטים ההנדסיים, הניהולים והטכנולוגים המתבקשים וליוויתי אנשי צוות רבים העוסקים בתחום בארץ ובעולם. אם בעבר השאלות ההלכתיות בנושאי חלל היו נראים כהזויים ותלושים מהמציאות אפילו לאנשים מאמינים, כיום השאלות רלוונטיות מתמיד.
בשנת 1991, בשלהי חג הסוכות, דיבר הרבי מלובביץ' באחד מדרשותיו על פרויקטי החלל והטיסה לירח. הרבי ראה בהם הזדמנות יוצאת דופן להעמקה בפלא הבריאה והבורא, והתייחס לכך כי בעוד כמה שנים המציאות תביא יהודים שומרי מצוות לירח ואז יהיה עלינו להכריע בשאלות הלכתיות מרתקות.
הרבי העלה גם מספר שאלות המצריכות הכרעה - כגון קביעת זמן הנחת תפילין בחלל, כאשר הזריחה והשקיעה חוזרים על עצמם כל שעה וחצי בממוצע, ושאלות נוספות בנושא שבת, כשרות, חגים ועוד. בדבריו ציין הרבי כי על מנת להורות הלכה בשאלות אלה יש להעמיק ולהכיר את העולם המקצועי והמדעי לצד העולם ההלכתי. דבריו באותם שנים היו נראים כמדע עתידני על גבול הבדיוני, אולם כיום לאחר שעברו 31 שנים מסתבר שהדברים הפכו למציאותיים ורלוונטיים מתמיד.
איתן סטיבה ישהה במשימתו בחלל בחג הראשון של פסח בליל הסדר, ובמקביל מסתמן שלמשימת החלל הפרטית הבאה יצטרף יהודי מסורתי, אשר איתו עומד אני בקשר מזה זמן רב על מנת לבצע התאמות הלכתיות טכנולוגיות וכשרותיות במסעו.
סוגיית שמירת המצוות בחלל בחג הפסח מעלה אתגרים רבים החל מאופן וזמן קיום מצוות בדיקת החמץ בחללית ובתחנת החלל כמו גם שריפת החמץ או ביעורו, ליל הסדר, מכירת חמץ ושאלות נוספות. בהקשרי ליל הסדר הרי ששאלת זמני כניסת החג רלוונטית ומאתגרת במיוחד, מכיוון שתחנת החלל מקיפה את כדור הארץ כל 91 דקות בממוצע, כך שהשוהים בה חווים בזמן זה את כל תקופות היום החל מזריחה, שקיעה וחשיכה. אם כן כניסת החג לא יכולה להיות תלויה בשקיעת החמה או בחשיכה, שכן תרחישי לילה וחשיכה יחזרו על עצמם 15 פעמים במהלך 24 שעות.
לאור זאת נפסק להלכה כי במקומות בהם אין זריחה ושקיעה מוגדרים יש לקבוע את זמני השבת וחגי ישראל בהתאם לזמן בנקודת המוצא או בהתאם לזמני היום בשעונים המקומיים בתחנת החלל, כאשר השעה 06:00 AM מסמל את תחילת היום, ו-6:00 PM מסמל את תחילת הלילה.
עקרונית לוחות הזמנים בתחנת החלל הבינלאומית נמדדים ונקבעים לפי זמן אוניברסלי מתואם, שמוכר גם כשעון גריניץ', אך הדבר לא תמיד מתנהל כך. במהלך ביקור של מעבורת חלל כלשהי, כמו זו שבו הגיע סטיבה לתחנת החלל, עוברים אנשי הצוות בתחנה לעבוד לפי שעון המעבורת (Mission Elapsed Time), שנספר מהרגע שבו המריאה המעבורת, ולא לפי זמן אוניברסלי מתואם או כל שעון ארצי אחר. לאחר שהמעבורת עוזבת עוברים האסטרונאוטים בחזרה לשעון גריניץ'. נוהל זה מוגדר ומוכר כהסטת זמני שינה.
אומנם, במנותק מזמן כניסת החג בחלל, ייתכן מאוד שבחלק מליל החג ייראה השמש מחלונות התחנה. אלא שלצד אתגר זה, ישנם אתגרים נוספים שעומדים בפני סטיבה, אם יבקש לקיים את מצוות החג. בפסח ישנה מצווה ייחודית, שהיא לאכול את המצה, המרור ואת שתיית ארבע הכוסות דווקא בלילה - שמתבטא בחשיכה. הסיבה לכך היא שאלו נאכלים, כמו בתקופת בית המקדש, בזמן המותר לאכילת קרבן הפסח - דהיינו בלילה עד חצות. אשר על כן יהיה על השוהה בתחנת החלל בליל החג על פי השעון בתחנה או בנקודת המוצא וקודם חצות הלילה (12:00 PM) לנצל את אחד ההקפות מסביב לכדור הארץ ובזמן הקצר בו התחנה שוהה בעלטה, לאכול את סימני ליל הסדר.
את מצוות ספירת העומר הנוהגת בקהילות ישראל החל ממוצאי יום טוב הראשון של פסח יוכל לעשות ללא ברכה מכיוון שהזמנים והימים אינם מוגדרים בחלל.
נכון להיום ביקרו בתחנת החלל הבין לאומית למעלה מ- 251 מבקרים ממדינות שונות. ככל שיורחב חקר החלל ויונגש לציבור הרחב , השאלות יהפכו להיות לרלוונטיות ואקטואליות כאשר כבר כיום חלק מהמדינות נדרש לסוגיות אתיות ודתיות בפרויקטי השיגור הניווט והשהייה בחלל.
לכאורה נראה שהמקום הטבעי ליהודי המאמין שנדרש לסוגיות ההלכתיות בחלל הוא דווקא על הקרקע היציבה בכדור הארץ אולם מסתבר שהאמונה חוצה יבשות וגלקסיות כפי שמובא בתורה בספר דברים פרק ל': "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ"
הרב שרגא נתן דהן הינו קצין במיל. והינו בעל תואר שני בתחומי ניהול וטכנולוגיה ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש יועץ ומרצה בגופים ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושאי הלכה, טכנולוגיה, רפואה, מדע וחלל
