מרגש: מדליקים את החנוכייה שצולמה עם צלב קרס

בכל שנה מחדש התמונה המפורסמת של החנוכייה מול הדגל הנאצי מרגשת אלפים ברשתות החברתיות. הצילום של חנוכייה מול סמל הרוע. הנרות בוערים בתמונה בשחור לבן מחממים את הלב ומוכיחים שניתן לנצח את הצורר ושיש תקווה. 

צפו:

בבית משפחת מנסבך בבית שמש מדליקים כבר עשרות שנים את החנוכייה המפורסמת. בכל שנה החנוכייה עוזבת את משכנה הקבוע במוזיאון יד ושם ונודדת לבית המשפחה לטובת הדלקת נרות החנוכה. המשמעות ברורה – לא מדובר בתצוגה, אלא בפריט חי וקיים ושמסמל את הימשכות העם היהודי לאחר השואה. 

הסיפור של התמונה המפורסמת נעוץ בהיסטוריה המשפחתית של יהודה מנסבך, בדצמבר 1931, פחות משנתיים לפני עליית הנאצים לשלטון. "סבתא שלי, רחל, אשתו של הרב עקיבא ברוך פוזנר, רב העיר קיל בגרמניה, הסיטה את הווילון והציבה את החנוכייה. היא זיהתה מעבר לכביש את בית המפלגה הנאצית, עם הדגל, וצילמה את התמונה". 

"ויהודה לעולם תשב". יהודה מנסבך // צילום: אורן בן חקון

הדגל הנאצי, החנוכייה ודגל ישראל // צילום: אורן בן חקון

תקופה קצרה לאחר מכן חזרה התמונה מפיתוח, ורחל, אז עדיין דוברת גרמנית בלבד, כותבת מאחוריה "חנוכה 5692", השנה העברית "תרצ"ב" במספרים. "היא שמעה את הנוער ההיטלראי שר ברחבות "יהודה תתפרק, יהודה לאבדון", והיא החליטה לכתוב זאת בציטוט מאחורי התמונה עם תשובה בחרוז: "ויהודה לעולם תשב, כך עונה הנר". 

שנתיים לאחר התמונה המדוברת היו הנאצים בשלטון והתחושות בקרב המשפחה קשות. הם מחליטים ביוני 1933 לעזוב את גרמניה בדרך לישראל. שנה לאחר מכן הם כבר בארץ. "עד 1960 החנוכייה הזו שימשה את סבא שלי, עם נרות. לא עם שמן. בגיל 70 קנינו לו חנוכייה יותר יפה, אבל לצערנו שנתיים לאחר מכן הוא נפטר". 

לאחר שסבתא רחל נפטרה, הועברה החנוכייה לאמא של יהודה ומשם לבנו, עקיבא ברוך, על שם הסבא. אתמול בערב (שלישי) הדליק הנכד את החנוכייה מול החלון והתמונה ההיסטורית. יהודה, הם מוכיחים, לעולם תשב.  

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו