"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?". מחר בלילה (רביעי) תישאל שאלה זו בבתים רבים, וככל הנראה לא יהיה בית שבו למילים הללו לא תהיה משמעות חדשה. ליל שימורים הוא לילה שבו אנו נשמרים מלצאת החוצה, ובו נהיה מבולבלים מאוד אם כשנפתח את הדלת לכל דכפין ולאליהו הנביא – מישהו אכן יבוא וייכנס. אז כיצד בכל זאת אפשר להיערך לליל סדר הלכתי (מעבר לתקווה שעד אז הכול ישתנה ונחגוג בשמחה את היציאה מבידוד לחירות)?
בימים אלו אני שומע על פוסקים שעסוקים בשאלה האם ניתן לאפשר חיבור טכנולוגי מסוג כלשהו גם בחג. השאלה ההלכתית אינה פשוטה, בייחוד מכיוון שמדובר ביום טוב ולא בשבת, ובהחלט ישנם פוסקים לא מעטים שהתירו את עצם השימוש בחשמל ביום טוב. נוסף על כך, גם איסורי המלאכה קלים יותר, ויש היתר מסוים לשימוש באש. אולם, בחיבור טכנולוגי מעורבים גם שימוש במחשב, במצלמה, במיקרופון וברמקול. שימושים אלו כרוכים במלאכות נוספות וקשה להימנע מביצוע מלאכות אלו.
כשם שפרצופיהם שונים כך דרכיהם להיות יהודים שונות, ויבחר כל איש את הדרך שבה הוא מעוניין לערוך את ליל הסדר שלו ויכולה להיות יותר מעמדה הלכתית אחת ראויה. אבל לדעתי, למעט מקרים יוצאי דופן שבהם אנו חוששים לסכנה נפשית ("ספק פיקוח נפש") הנשקפת לאדם המצוי בבדידות, כדאי גם לראות במציאות שנכפתה עלינו הזדמנות לנהל סדר שמעוצב לפי הצרכים והאופי של מעט המשתתפים שבו. בשנה הבאה נוכל להשוות אילו דברים היו השנה בסדר שלא יחזרו לעולם, ואולי נרצה להוסיף משהו מאלה גם לסדר המשותף שלנו עם אחרים. משום כך אספתי כמה הצעות המותרות בגדרי ההלכה לליל הסדר הייחודי שאנו עומדים לערוך כל איש ואישה בביתם:
הכנות לליל הסדר
במסגרת ההכנות לסדר כדאי לחשוב איך נוכל לשלוח כל מיני הצעות ורעיונות לשלב בסדר, וכך לאפשר לנו לחוש בנוכחותם של אחרים והם יחושו בנוכחותנו. כך למשל, על אף שההורים נמצאים בסדר לבדם, תהיה השנה נוכחות גם לכל האחים והנכדים בהצעות קצרות לסדר שהם שלחו. השנה, במידת האפשר, כדאי להיערך עם מתנות אפיקומן מיוחדות אשר לוקחות בחשבון את החשש שנמשיך לשהות עוד זמן במרחבים המבודדים ולכן הן יהיו מהסוג שמאפשר למלא את הפנאי בעשייה (משחקים / ספרים וכיו"ב).
ליל הסדר – שלב ראשון
אפשר לקיים את "המגיד" (אמירת המרכיב העיקרי של ההגדה) מוקדם – כשעה וחצי לפני הפסח, בשעה שכולם ישובים לשולחן או על ספות בבגדי החג. כך אפשר להתכנס סביב המחשב ולהתחבר לכל האנשים האחרים שהיו אמורים להיות איתם בסדר, ואף להזמין את כל מי שחפץ להצטרף (כל דצריך ייתי ויפסח). בחלק זה אפשר לקרוא את כל המגיד החל מהא לחמא עניא וכו'; לשיר מה נשתנה והיא שעמדה; ולומר את שני פרקי ההלל שמסיימים את חלק המגיד. כמו כן אפשר בהחלט גם לשיר את השירים שבסוף ההגדה "אחד מי יודע" "חד גדיא" ועוד, גם אם הם מיועדים להתקיים בסוף הסדר. למעוניינים אפשר להקדיש זמן גם לשאלות הנוגעות לשעבוד ולחירות שנתגלו לנו בתקופה זו ושאלות של קהילה לעומת התכנסות כל אחד בביתו.
ליל הסדר – שלב שני
כמה דקות לפני כניסת החג יש לסגור את המחשבים, לעשות הפסקת התארגנות ולהתפלל ערבית. לאחר מכן נשב לשולחן החג, נעשה קידוש, רחיצה, כרפס ויחץ. לאחר מכן נאמר את הבית הפותח של מה נשתנה ועליו נענה "עבדים היינו לפרעה במצרים...". משם נדלג אל הקטע הפותח במילים "רבן גמליאל אומר: פסח מצה ומרור".
בחלק הזה, או בזמן הארוחה, אפשר לחלוק הפתעות ומסרים שקיבלנו (וטרם קראנו) מהשותפים שלנו לשלב הראשון של ליל הסדר: קטעים שהם שלחו לנו לקרוא, משחקים שהם מציעים שנשחק או שירים שנשיר, ציורים ותמונות וכיו"ב.
לאחר צאת החג
לאחר צאת החג מומלץ להתכנס שוב במחשב ולעשות סבב קצר בין כל משתתפי הסדר, כאשר כל אחד יספר משהו על המשך הסדר שהיה בביתו, ועל הדברים שקרו במשך היום.
בט"ו שיחול בחודש העברי לאחר שנצא מן הסגר, בהחלט מומלץ לקיים כינוס משפחתי ולחגוג את היציאה מבדידות לחירות (בעיניי מדובר בחגיגה חד־פעמית ולא בחג שייכנס למעגל השנה).
עריכת ליל סדר בצל סגר הקורונה היא עניין מאתגר. עבור חלק מאיתנו יהיה זה ליל הסדר הראשון שנערוך בעצמנו, מבלי שהתכוונו לכך. אבל דווקא במצב הזה, אני מבקש לראות הזדמנות עבור היהדות המתחדשת, הזדמנות ליצור בתוך מסגרת הסדר המסורתית משהו שייחודי לכל אחד ואחת מאיתנו, להתחבר מחדש לליל השימורים הזה שחוזר על עצמו בכל שנה ושנה. ומי יודע, אולי נמצא את עצמנו מאמצים מנהגים חדשים בליל הסדר הבא.
הכותב הוא דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו