עדות ארכיאולוגית בצורת טביעת חותם נדירה מימי שיבת ציון בירושלים התגלתה בעיר דוד. הממצא מעיד על פעולות השיקום של העיר בתקופת עזרא ונחמיה. עדות זו, יחד עם ממצאים נוספים, עשויים ללמד, כי על אף מצבה הקשה של ירושלים לאחר חורבן בית המקדש הראשון, נעשו מאמצים להשיב את מערכות המינהל לתקינותם.
הממצא התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי בעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים. על הטביעה מופיעה דמותו של אדם היושב על כיסא גדול ככל הנראה מלך, ולפניו עמודים, המייצגים את האלים נבו ומורדוך. גודלה של פיסת הטין, כ-4.5 ס"מ, מעיד כי שימשה לסגירת מיכל גדול.
לדברי פרופ' יובל גדות מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות: "הממצאים שנתגלו עד כה מהתקופה הפרסית היו דלים ביותר, ובשל כך גם חסר מידע על אופייה ומראה של העיר בתקופה זו. מציאתם של הממצאים האלה בהקשר ארכיאולוגי שניתן לתארך בסבירות גבוהה, נדירה מאוד".
"טביעות החותם - הבולות - היו פיסות טין קטנות ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מסמכים או מכלים, למשל קנקנים לאכסון תוצרת חקלאית שנאספה כמס, והן נועדו לשמור עליהם סגורים בדרך ליעדם. החפצים עצמם לרוב לא נפתחו או שלא שרדו, אך הבולות, שעשויות מחומר הדומה לקרמיקה, דווקא השתמרו".
"מציאתם של הבולה והחותם בעיר דוד מלמדת שעל אף מצבה הקשה של העיר לאחר החורבן, נעשו מאמצים להשיב את מערכות המינהל לתקינותן, ותושביה המשיכו להשתמש במבנים שחרבו בה".
עוד בנושא:
שריד קדום התגלה בציפורי: "הפרצופה"
מחקר חושף: מי בנה את קשת וילסון בירושלים?
בערב חנוכה: המנהל האזרחי עצר הרס עתיקות בארמונות החשמונאים
הסמלים לדברי ד"ר עידו קוך מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת ת"א, בארץ נמצאו רק כ-10 פריטים בסגנון זה במספר מקומות, בהם עין גדי וירושלים, אשר נראה כי היו בשימוש בתקופה הפרסית.
.jpg)
בולה נוספת מסגנון זה, אף היא מהקשר של התקופה הפרסית, התגלתה בחפירות שערכה ד״ר אילת מזר בצידה המזרחי של גבעת עיר דוד. החותם עשוי שבר כלי חרס גדול, מתוצרת מקומית, שעל צידו החיצוני נחרתה מסגרת מעגלית המחולקת לשני מדורים ובהם מספר חריתות ליניאריות.
לדברי החוקרים: "מציאתם של הממצאים החדשים במדרון המערבי של גבעת עיר דוד מוסיפה מידע רב אודות מבנה העיר בתקופת שיבת ציון, תקופה עליה ידענו עד כה בעיקר מהספרות המקראית מספרי עזרא ונחמיה. מיעוט הממצאים מפרק זמן זה הקשה על הבנת מעמד והיקף העיר".