בעולם חיים כיום 14,410,700 יהודים, 45 אחוזים מהם - בישראל, כך נחשף היום (שני) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בסקירה השנתית על פעולות משרד התפוצות.
על פי הנתונים, בישראל יש 6,740,000 יהודים, בצפון אמריקה - 6,088,000, באירופה - 1,072,400, בדרום אמריקה - 324 אלף, באסיה - 300 אלף באסיה, באוסטרליה ובניו זילנד - 120 אלף, ובאפריקה - 74 אלף.
יו"ר הוועדה דוד ביטן הדגיש את מצוקת הקהילות הקטנות, שאינן יכולות לקיים את עצמן ועדכן כי הוא מקדם הקמת קרן להחזקתן. לצורך כך, יו"ר הוועדה קיבל את הבטחתו של שר האוצר ישראל כץ להקצות לנושא 20 מיליון שקלים, וביטן הפנה בקשה לסוכנות היהודית להקציב סכום דומה.
"אם לא נחזק את הקהילות בגולה - לא יהיה את מי להעלות לישראל", אמר ביטן. "מגפת הקורונה הולידה גל חדש וייחודי של אנטישמיות ברחבי העולם, וישראל צריכה להוקיע את תופעת האנטישמיות בעולם על כל צורותיה. לפני שבוע התקיים דיון בוועדה בנושא, ובשבוע הבא נקיים דיון נוסף בנושא אנטישמיות ברשת בהשתתפות הנהלות פייסבוק, טוויטר וגוגל".
ביטן ציין בוועדה כי הקהילות היהודיות באירופה, מתמודדות בשנים האחרונות עם מקרי אנטישמיות קשים של תקיפה פיזית, ומיליוני אירופאים ממשיכים להחזיק במגוון רחב של סטריאוטיפים אנטישמיים. לפי דו"ח האנטישמיות של מרכז קנטור, בשנת 2019 אירעו 456 תקריות אלימות חמורות לעומת 387 בשנת 2018.
עוד בנושא:
• "האנטישמיות באירופה לא ניתנת לעצירה"
• דו"ח קובע: גל חדש של אנטישמיות פרץ בעקבות הקורונה
• דו"ח האנטישמיות השנתי: עלייה של 18% בתקריות החמורות ברחבי העולם
"משרד התפוצות התאים את תכניותיו, הסיט תקציבים ובנה תכניות חדשות על מנת לסייע ולתמוך בהמשך קיום הקהילות היהודיות בתקופה קשה זו", אמרה שרת התפוצות עומר ינקלביץ'. "זוהי נקודת מבחן היסטורית ליחסי מדינת ישראל ויהדות התפוצות, שיכולה להעלות אותנו על מסלול חדש. היום יותר מתמיד ישראל צריכה להביע את מחויבותה ליהודים בארץ ובתפוצות, ולתפקד כממשלת העם היהודי".
במהלך הדיון הוצגו כמה מיזמים, ביניהם סדנאות לחיזוק החוסן הקהילתי של הקהילות היהודיות בהנחיית מרכז "מהו"ת-ישראל", פורום "היום שאחרי" של הארגונים הגדולים בעולם בהובלת משרד התפוצות והסוכנות היהודית שנועד לליבון האתגרים של הקהילות בתקופת המשבר, והקמת פלטפורמה וירטואלית שתאפשר את קיומם של מחנות הקיץ עבור הנוער היהודי בתפוצות כולל מפגשים וירטואליים בין מחנות בישראל ובחו"ל. כמו כן, הוצגה תוכנית להכשרת מורים ללמידה מרחוק, שתסייע בהסבה של מערכת החינוך היהודית הפורמלית בעולם למתכונת מקוונת.
בישיבת הוועדה לקחו חלק גם פרופ' יוג'ין קנדל ומקסין פסברג, שעמדו בראש הוועדה הציבורית שברוח מסקנותיה התקבלה ההחלטה על המתווה האסטרטגי להבטחת העם היהודי בתפוצות.
לדברי קנדל, הצוות שהוקם יציג לממשלה תוכנית שתדרוש תקצוב לטווח ארוך: "חייבים להיות שותפים לגיוס משאבים ומאמץ, ולהשקיע בחינוך יהודי פורמלי ובלתי פורמלי, ערכים יהודיים, חדשנות וטכנולוגיה. עד כה מבחינת ממשלת ישראל לא היו סדרי עדיפויות ואין מחויבות ארוכת-טווח מוצהרת על ידי ישראל. חייבים להכריז על מהלך אסטרטגי שממוקד לעזרה לקהילות יהודיות, כולם מחוברים לאותה הרשת הקהילות היהודיות בסכנת הכחדה". פסברג ציינה כי "חשוב להקשיב לצרכי הקהילות ויחד לייצר שותפות".
ינקלביץ' הוסיפה: "כיום חלקים גדולים מעמנו הולכים ומתרחקים מזהותם היהודית ומישראל. עלינו להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. מעבר לכך, חשוב להבין שזו מכפלת כוח ונכס אסטרטגי לישראל במובן ערכי, ביטחוני, מדיני וכלכלי. על פי דו"ח מומחים, מדובר בהגדלה של התמ"ג במעל 58 מיליארד ש"ח בשנה". מנגד, ביטן ציין כי התוכנית אושרה בממשלה ללא תקציב והדגיש כי ואינו מאמין "שמדינת ישראל תשקיע בנושא חצי מיליארד ש"ח. צריך לחשוב על דרך יצירתי לגיוס הכסף כמו להקצות לכך חלק מהסיוע האמריקאי".
בנוסף לכל זאת, בישיבת הוועדה אמר מנכ"ל המשרד דביר כהנא כי 80 אחוז מהיהודים שחיים בתפוצות לא מרגישים קשר ליהדות וליהודים.
"בשביל לממן חינוך יהודי בחו"ל צריך למכור כליה", אמרה ח"כ תהלה פרידמן. "חשוב מאוד לשמוע את הקול היהודי ולהתייעץ איתם שירגישו חלק. אפעל בכנסת לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות".
ח"כ אופיר סופר ציין כי "יש ישראלים שמתלוננים על הצורך בתמיכה ביהדות התפוצות. חשוב לקיים שיח ציבורי מחייב לנושא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו