מסמך מדיניות חדש של קבוצת ראות טוען, שלמרות העלייה באנטישמיות בקרב הקהילה השחורה בארה"ב בעקבות מגיפת הקורונה והמחאה החברתית שפרצה לאחר הריגתו של ג'ורג' פלויד, לארגונים יהודים בארה"ב נוצרה הזדמנות נדירה וקצרת מועד לחדש את הברית ההיסטורית עם הקהילה השחורה.
הנחת המוצא הינה, כי בעידן שבו "פוליטיקת הזהויות" צפויה לעצב את הפוליטיקה והחברה האמריקאים, בניצול ההזדמנות יש פוטנציאל לעכב או למנוע את תהליך הפיכתה של ישראל לנושא חד-מפלגתי, ומכאן - להפוך לרכיב מרכזי במערכת היחסים בין ישראל לבין ארה"ב.
הלכה למעשה, המסמך מצביע על דעיכה זמנית באנטישמיות מצד גורמים פרוגרסיביים מהשמאל הרדיקלי האמריקאי שמובילים את המחאה החברתית הנוכחית. דעיכה זו בולטת דווקא על רקע פריחתה של אנטישמיות פרוגרסיבית לאחר מהומות פרגוסון ב-2014, אשר עמדו בסימן #fromFergusontoPalestine. ואמנם, ניסיונותיהם של גורמים אנטי-ציוניים להחדיר סדר יום אנטי-ישראלי גם בזמן המחאות הנוכחיות לא צלחו.
מנכ"ל קבוצת ראות, ערן שישון מסביר: "מהומות פרגוסון הן אלה שעיצבו את מאפייני המחאה החברתית בארה"ב בהתבסס על תיאוריה בשם intersectionality ("הצטלבויות"), אשר איפשרה לאנטישמיות פרוגרסיבית משמאל לפרוח".
לפי תיאוריה זו, בין המאבקים של מיעוטים ואוכלוסיות מוחלשות ישנה חפיפה רבה והן כולן מתמודדות מול ממסד גזעני מדכא ולבן. ולכן התיאוריה הזו עודדה שיתופי פעולה בין קבוצות שונות על בסיסי 'סולידריות - אוניברסלית'. כך יצא, שקבוצות אנטי-ציוניות הצליחו לדחוק את מקומם של ארגונים יהודיים כחלק מהמאבק הזה, ולמעשה הצליחו להכפיל את כוחם באמצעות תמיכה בקמפיין שלהם מצד ארגונים וקבוצות שאינם קשורים לקונפליקט, כמו ארגוני הקהילה השחורה וארגוני להט"בים".
"ואולם", ממשיך שישון, "המחאה הנוכחית מתבססת על תפיסה שמקדשת את הייחודיות של הסבל והמאבק של השחורים (black excpetionalism) אשר עומדת במתח עם התפיסה האוניברסלית של תיאוריית ההצלטבויות. הדינמיקה שנוצרה בעקבות השינוי במאפייני המאבק, מקשה על ארגונים שאינם שייכים לקהילה השחורה להכניס את סדר היום שלהם למאבק".
בתוך כך, המסמך מתייחס גם לעלייה הדרמטית של האנטישמיות 'הקלאסית' הבוטה בקרב הקהילה השחורה (ומצד גורמי ימין) אשר הדובר המרכזי שלה הוא לואיס פרחאן, מנהיג תנועת 'אומת האסלאם'.
עוד בנושא:
הפדרציות היהודיות עם הקהילה השחורה
קרולין גליק על יהודים בארה"ב שעיוורים לסכנת האנטישמיות | דעה
הקהילה היהודית בארה"ב: רשת הביטחון של היחסים המיוחדים
דפנה קאופמן, מכותבות המסמך מסבירה: "העלייה באנטישמיות הקלאסית מדאיגה, אולם הקהילה היהודית יודעת להציג מולה חזית אחידה ויש קונצנזוס רחב נגדה בחברה האמריקאית. ואולם אנטישמיות פרוגרסיבית לא זוכה לגינוי מקיר לקיר בחברה האמריקאית, וגם לא מצליחה תמיד לייצר נגדה קואליצייה יהודית רחבה. אנטישמיות פרוגרסיבית מפלה יהודים בגלל הקשר שלהם לישראל, היא דוחה את ההזדהות של יהודים כקולקטיב מובחן וכעם, והיא רואה בהם חלק מהמערך הלבן הפריבלגי שאחראי למבנה הכח שמאפשר את האפלייה של השחורים".
המסמך מסיים במסקנה, לפיה ניצול ההזדמנות במצב הקיים מצד קהילות יהודיות עשוי להשפיע על מיצובה של הקהילה היהודית בארה"ב, על זהות יהודית ובסופו של דבר גם על מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב.
המסמך הנוכחי הוא הראשון בטרילוגיה של מסמכים שעוסקים במימדים שונים של הדילמות וההזדמנויות של ישראל וקהילות יהודיות במצב הנוכחי בעקבות הקורונה ולנוכח המחאות בארה"ב. כתיבת המסמך התאפשרה תודות למענק שקיבלה קבוצת ראות מקרן פרס בראשית כאחד הארגונים הזוכים בפרס ג'נסיס במסגרת תחרות המענקים #SpeakoutforIsrael.