החלטה מסעירה של עיריית ריגה מאיימת לפגוע בזכר שואת יהודי לטביה. לפני ימים אחדים הודיעה עיריית ריגה להנהלת מוזיאון השואה המקומי - "מוזיאון גטו ריגה ושואת יהודי לטביה" - שלפי חוזה השכירות החדש, עליה להיפרד מהחלק המרכזי של שטחו ולשלם מחיר שוק מלא על השכירות, למרות שעד עתה לא נגבה כסף עבור השכירות.
מכיוון שעמותת שמיר, המפעילה את המוזיאון, אינה יכולה לעמוד בתנאים שהציבה העירייה, צפויה ההחלטה להביא לסגירת האתר לאחר עשר שנות פעילות בלבד.
לטענת בני הקהילה המקומית, הרקע להחלטה הינו כניעה ללחץ של יזמים עסקיים מקומיים, המעוניינים להשתלט על השטח לצרכים מסחריים.
"לא מדובר כאן בנושא בעל חשיבות מקומית", אומר יו"ר עמותת שמיר הרב ד"ר מנחם ברכהן ל"ישראל היום". "החלטת העירייה תקבע את עתיד שימור זכר השואה בלטביה.
לדבריו, "היעדר התערבות מצד השלטון המרכזי, משמעותה שהנושא פשוט לא חשוב להם ושהם מוכנים לאפשר לאנשים תאווי בצע לדרוס את ערך זיכרון השואה. בתור אזרחים לטבים, איננו מוכנים לכך שבארצנו יהיה לכסף כוח רב יותר מאשר לזכר אבותינו שנרצחו בידי הכובש הנאצי".
המוזיאון הוקם לפני עשור ברובע ספיקרי, ששימש אז כאזור מחסנים - מה שהוביל לערך הקרקע הנמוך. בשנת 2010 חתמו עמותת שמיר ועיריית ריגה על הסכם שכירות ללא תשלום, שאיפשר לעמותה להקים בשטח את המוזיאון. על פי תנאי ההסכם, בעמותת שמיר שילמו רק עשרה אחוז מהמיסים בתור דמי שכירות.
אולם לאחרונה, כאמור, מחלקת הנכסים של עיריית ריגה החליטה לפתע לחייב את העמותה בתשלום מלא עבור הקרקע, שיכול להגיע עד עשרת אלפים יורו בחודש. "במקרה שלנו, המשמעות תהיה סגירת המוזיאון כי לא נוכל לעמוד בדמי שכירות כה גבוהים", מבהיר הרב ברכהן.
ל"ישראל היום" נודע כי על פי ההסכם המוצע, בין היתר, יאבד המוזיאון חלק מהשטח שעליו הוא יושב, שם נמצא חלק חשוב מהתצוגה. הכוונה לרחוב הגטו שכולל שמות של כ-75 אלף יהודים לטבים ו-25 אלף יהודים ממערב אירופה שנרצחו בלטביה במהלך השואה.
ההחלטה הסופית בעניין חידוש חוזה השכירות הקיים עם המוזיאון תתקבל עד יום שלישי הבא.
המהלך הנוכחי לא מתרחש בחלל ריק: בשנים האחרונות ניסו עסקים פרטיים לזכות בשטח המוזיאון בצעדים שונים, שכללו תביעות, תלונות לרשויות שונות, והשתלטות עוינת על הקרקע.
מוזיאון השואה הלטבי תורם רבות לחינוך הציבור על השואה וגורלה של יהדות לטביה. "השואה קרתה לא רק בגלל אלה שרצחו, אלא התרחשה בהסכמה בשתיקה של הרוב האדיש. הייתי רוצה לקוות שבימינו שום דבר כזה אינו אפשרי. במובן זה, ההחלטה לגבי גורל המוזיאון היא בעלת חשיבות סמלית, משום שהיא מראה איזה ערכים יש לרשויות ולחברה. אנו מבקשים את תמיכתה של החברה כולה, משום שעתיד המוזיאון תלוי בהשתתפות הפעילה של כולנו", סיכם ברכהן.
מוזיאון השואה הלטבי מוכר כאחד האתרים המרכזיים בריגה. מומחים בעלי שם מכל העולם לקחו חלק בכנסים שנערכו במקום. קיימות באתר תשע תערוכות קבועות, וכ-170 אלף איש מכל רחבי העולם ביקרו בהן עד עתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו