פרסום ראשון: מרכז מבקרים של מורשת עולי יהדות תימן צפוי להיחנך בעוד כשנה בכפר השילוח בשכונת סילוואן שבמזרח ירושלים. לצד הקמת מרכז המבקרים, שיתאר את סיפורם של עולי תימן שהתגוררו בעבר במקום, מתבצע בימים אלה שיקום של בית הכנסת התימני העתיק ״אהל שלמה״, שנהרס במהלך פרעות מצד הערבים בשנות השלושים של המאה שעברה. העבודות מתבצעות על ידי המועצה לשימור אתרים בתקצוב של משרד ירושלים ומורשת ומשרד התרבות והספורט.
לאחרונה יצא מכרז להפעלת התוכן והקמת המוזיאון במקום. ההערכה היא כי הקמת המרכז ושיקום בית הכנסת העתיק יושלמו עד דצמבר 2021. במסגרת העבודות תשוחזר קומת בית הכנסת ״אהל שלמה״, תיבנה תצפית על גג בית הכנסת, וגם ישוקם וישוחזר בור המים המקורי שהיה במקום. ב-2015 נחנך חדר אחד בבית הכנסת לתפילה וכיום בית הכנסת העתיק נמצא בעיצומו של הליך שיקום.
מרכז המבקרים בכפר השילוח בשכונת סילוואן יכלול תערוכה ובה תמונות ומסמכים היסטוריים מהחיים ב"כפר התימנים" אליו הגיעו עולי תימן וקיימו בו חיי קהילה ענפים. כמו כן, יהיה במרכז המבקרים מיצג אור קולי, המתאר את סיפור כפר התימנים, הגירוש שלהם מהמקום והניסיונות לשיקומו, לצד ביקור בבית הכנסת העתיק המשוחזר, תצפית על עיר דוד, הר ציון והעיר העתיקה. מועצה ציבורית למרכז המבקרים ולאתר בית הכנסת העתיק נחנכה לאחרונה בראשות גדי בשארי, חבר הנהלת הארכיון הציוני. מטרות המועצה הן לספר את סיפורו ההיסטורי של כפר השילוח, שנקרא בעבר כפר התימנים, באמצעות סיורים, כנסים, וסיוע בהקמת ארכיון.
במסגרת זו אותרו באמצעות המועצה שני ספרי קודש עתיקים, ששייכים לאהרון ויעיש מליח, שהיו תושבי הכפר עד 1938, הספרים נמצאו בביתה של משפחת מליח בכפר סבא, לאחר שנודע להם על הכוונה להקים מועצה ציבורית, שתרכז את הקמת הארכיון למרכז המבקרים לעולי יהדות תימן בכפר השילוח.
המשפחה פנתה לבשארי והתעניינה באפשרות להעביר את הספרים לשימור בבית הכנסת העתיק בכפר. סב המשפחה, אהרון מליח, כיהן כמוכתר הכפר עד 1938 כאשר גורשו יהודי הכפר על ידי הבריטים עקב פרעות המרד הערבי הגדול בהובלת חאג׳ אמין אל חוסייני.
קהילה תימנית מ-1882
מיקומו של כפר השילוח הוא למרגלות עיר דוד. סיפורו של כפר השילוח, מתחיל בשנת 1882 כאשר יהודים מתימן ״כוספים לציון״ ומגיעים לירושלים. בתחילה הם אינם מתקבלים באהדה בקרב קהילות הספרדים והאשכנזים, שאף חושדים שהם אינם יהודים עקב מנהגים שונים. בשנת 1885 יוזם ישראל דוב פרומקין את הקמתה של אגודת ״עזרת נידחים״, שמסייעת לעולים לבנות בתים בסמוך למערות בכפר השילוח. במהלך השנים מצליחים עולי תימן לייסד בכפר גם בתי כנסת, בית חרושת, חקלאות ענפה ומוסדות חינוך.
במהלך מאורעות תרפ״ט בשנת 1929 נפגע הכפר קשות, ובתי הכנסת שלו חוללו. לאחר מכן, במהלך המרד הערבי הגדול בשנת 1938 הבריטים החליטו לפנות את תושבי הכפר תוך הבטחה שלאחר שהמרד יפסק הם יאפשרו להם לחזור - הבטחה שלא קוימה. חידוש ההתיישבות היהודית בסילוואן, החל בשנת 2004 כאשר נציגי ״הקדש בנבנישתי״ החזירו לידיהם את חצר בית הכנסת העתיק, לצד בניין נוסף, וכיום מתגוררות במקום עשרות משפחות.
השר לענייני ירושלים ומורשת, הרב רפי פרץ: ״סיפורם של העולים מתימן, שהתיישבו בכפר השילוח בתנאים קשים סוף סוף מקבל הכרה. הפרויקט החשוב הזה הוא עוד צעד בחיזוק הריבונות שלנו באזור. אמשיך לפתח ולהנגיש את המקום, כפי שראוי לעשות באזור בו דוד המלך ומלכות ישראל הייתה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
