במרכול בירושלים אוהד דוד שולף מהמדף את שמן הזית היקר ביותר בחנות. הוא אוסף שלושה בקבוקים של מותג "מידנייט קורטינה", שמחירו כ-165 ₪ ל–500 מ"ל. השמן נחשב לבעל "עוצמה בינונית, פירותיות ירוקה עם ארומה של עלים ירוקים ודשא קצוץ", לפי התיאור המופיע באתר של פתורה, בוטיק משפחתי ליצור שמן זית.
• עשרות הנחות ומבצעים על אטרקציות בחנוכה!
אולם דוד, סוכן ביטוח בן 40 ואב לחמישה, לא קנה את השמן בגלל טעמו המשובח. כמו אלפי צרכנים חרדים שקונים שמן זית מובחר לפני חנוכה, שמן הזית שרכש ב-495 שקלים נועד לשמש חומר בעירה בחנוכייה. השימוש בשמן זית במקום נרות שעווה בחנוכייה הפך רווח יותר בשנים האחרונות בקרב שומרי מצוות, זאת כדי להישאר נאמנים למקור של סיפור נס פך השמן, שככל הידוע היה שמן שהוכן מזיתים.
"ההלכה אינה מחייבת להשתמש בשמן זית במקום בנרות בחנוכייה, אבל בקהילה שלנו נוהגים כך", הסביר דוד. אלה שעושים כן מחפשים רק שמן זית טהור, שמחירו בארץ האמיר בשל מכסי יבוא והביקוש הגדל.
עם עליית הביקוש, עלה גם שיעור זיופי השמן. בשנים האחרונות התברר כי ישנם יצרנים המוהלים את שמן הזית הטהור בשמני צמחים זולים יותר, אולם אינם מדווחים על כך ללקוחות. מטבע הדברים, מחיר השמן המעורבב זול יותר. המוצר עודנו כשר אך אינו מקובל על שומרי מצוות המעוניינים רק בשמן זית זך בחנוכיותיהם.
"הפיתוי לרמות את הצרכנים הוא גדול", הסביר הרב משה ביגל, מומחה לכשרות, במאמר על ענף שמן הזית שפרסם ב–2020. הרשויות אמנם עורכות ביקורות תקופתיות אצל היצרנים, בעיקר בסביבות חנוכה, ולא אחת נמצא ששמן שמוצג כשמן זית כתית מכיל עד כדי 50% שמן קנולה או שמן סויה, אבל התופעה נמשכת למרות הקנסות ופרסום שם הזייפנים.
הפתרון של דוד – ושל רבים אחרים במגזר החרדי - הוא לקנות מותגי בוטיק, ולא משנה מה מחירם. "אצלם אתה יודע שלא ירמו אותך כי זה עניין של שם ויוקרה ולכן יש רמה גבוהה של שקיפות ואמון", הוא אמר. הוא גילה את פתורה כשביקר בבית הבד ובמפעל שלהם במהלך טיול בצפון הנגב.
כמו אצל יצרני בוטיק אחרים בתחום שמן הזית, בעלי בית הבד פתורה עורכים סיורים וטעימות כדי להפיץ את שם המותג שלהם. "המקום קסום", אמרה חני אשכנזי, הבעלים של מפעל "בד ושמן", על מטעי הזיתים של פתורה. אמנם מדובר במתחרים עסקיים אבל שתי החברות משתפות פעולה בפרויקטים שונים כדי למנף את יתרונותיהן.
הזית הוא יותר מעוד מוצר בתרבות ובהיסטוריה הישראלית. עץ הזית הוא סמל לאומי ששורשיו במקרא וענפי הזית מהווים חלק מסמל המדינה, משני צדי המנורה. אבל בכל הנוגע למחירים, הצרכן הישראלי אינו נהנה ממעמד מיוחד. שמן הזית בארץ עולה כיום בממוצע כפול ממחיר השמן האירופי, כ-30 שקלים לליטר, לפי דוח מ–2019 של משרד החקלאות.
מכסי מגן, שהונהגו כדי לסייע ליצרנים מקומיים, מגבילים את התחרות בענף. הייצור והביקוש לשמן זית בארץ עולים בהתמדה, לפי דוח מ–2020 של משרד החקלאות. מדי שנה נמכרים בישראל כ–300,000 טונות שמן זית, מתוכם רק 12,000 מיובאים. בהשוואה, הייצור השנתי הממוצע בין 1990 ל–2010 עמד על 5000 טונות בלבד. הממוצע בעשור האחרון היה 16,000 טונות בשנה.
לשם השוואה, מצרים, ששטחה גדול פי 47 משטחה של ישראל, מייצרת כ-20,000 טונות שמן זית בשנה. איטליה מייצרת כ–340,000 טונות מדי שנה, והיצרנית הגדולה מכולם היא ספרד עם כ-1.7 מיליון טונות בשנה, שהם כמחצית מהאספקה העולמית.
בשנים האחרונות נהנו היצרנים המקומיים מביקוש גדל לשמן זית בכלל ולמותגים ישראלים בפרט, אמרה אשכנזי. "חנוכה הוא חג האורות אך גם חג שמן הזית הישראלי", היא הוסיפה. "בכל שנה נרשם ביקוש גדל במכירות בעיקר לפני חנוכה ובמהלך החג".
אין בנמצא מידע מדויק לגבי גודל פלח השוק של צרכני שמן זית המשתמשים בו להדלקת חנוכייה, אך לדברי אשכנזי, ישנה עליה במכירות של מארזי מתנה הכוללים שמן זית מובחר, שסביר שחלקו משמש כחומר בעירה.
העסקים כה משגשגים עד שאשכנזי אומרת שאינה זקוקה כלל למכסי המגן המוטלים על המוצרים המיובאים. "תחרות זה דבר טוב, לצרכן מגיע מבחר גדול", היא אמרה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו