האקלים והיהדות: כך מתייחסת ההלכה לצורך בשמירה על הסביבה

בימים אלה דנים בוועידה העולמית על הסכנה הממשית לשלום כדור הארץ, בעיקר בגלל זלזול בשמירה על הסביבה אשר מביאה להתחממות גלובאלית. כל אשר נברא במעשה בראשית עומד לצערנו בפני סכנת הכחדה, והעולם המפותח כפי שאנו מכירים אותו עומד להשתנות כליל עקב שינויי האקלים העצומים שנגרמים מחוסר שמירה על הסביבה.

לצערנו, מידי שנה אנו חווים באופן ממשי כיצד האנושות המתועשת והתאוותנית, לא רק שאינה שומרת על גן העדן שלנו בעולמנו, אלא מכלה כל חלקה טובה ואף כורתת במו ידיה את הענף שאנו חיים עליו תרתי משמע.

על פי המסופר בתורה, היצורים האנושיים הראשונים שהיו על פני כדור הארץ היו אדם הראשון ואשתו חווה. את מסעם הם התחילו על פני הכדור בגן עדן, שבו היו שתי איכויות משמעותיות: מקום נפלא מבחינת איכות הסביבה אשר בו מתקיימים בו בהרמוניה מיוחדת האדם החי והצומח, וכן מקום שיש בו השראה רוחנית עילאית.

בין הציוויים הראשונים שנצטווו אדם וחווה היה 'לעבדה ולשמרה', לשמור מכל משמר על המקום הקסום הזה והמושלם עלי אדמות, וכך הם נצטוו ונתבקשו בגן עדן: "שימו דעתכם לעובדה ולשומרה". יתרה מכך, בספר בראשית מסופר שאלוקים לקח את אדם הראשון בידו, העבירו על פני כל הגן, וגם צווה וביקש ממנו כלשון חכמים "בראתי לך עולם מושלם - תן דעתך שלא תשחית את עולמי".

כל אשר נברא בששת ימי המעשה הוא עולם מופלא של טבע ייחודי אשר בו חי וצומח מתקיימים בהרמוניה, ומהווים בסיס לאנושות לחיות באופן מושלם. רק בקשה אחת נתבקשה האנושות: שלא להשחית את העולם הנפלא הזה. ציווי זה לשמור על העולם, על הטבע והחי, עובר כחוט השני פעמים רבות לאורך התורה, כיהודים נצטווינו על צער בעלי חיים שלא לפגוע בהם ללא צורך, דוגמא נוספת הוא האיסור של "בל תשחית" - איסור קלקול והשחתה של כל דבר אשר משמש לצורך האדם.

צריך לזכור שלא רק מחובתנו לא להשחית, אלא נתבקשנו להיות אקטיביים בשמירה על הטבע, לזרוע ולנטוע, להצמיח ולהפריח. כל אחד מאיתנו יאמר לעצמו "בשבילי נברא העולם" וייתן דעתו לתקן ולהביא לעולם ירוק ובריא יותר, ובכך נוכל יחדיו להשפיע ולשנות את משביר האקלים הגלובלי, ניתן דעתנו שלא להשחית את עולמנו למען עתיד האנושות והבריאה כולה.

הכותב הוא ראש מכון צורבא מרבנן