נשיא ועידת רבני אירופה הרב פנחס גולדשמידט זכה בסוף השבוע שעבר בפרס ע"ש קרל הגדול, שנחשב לאחד הפרסים היוקרתיים ביותר שמוענקים לאישים ומנהיגים ברחבי יבשת אירופה. בפרס שהוענק לרב גולדשמידט בעיר הגרמנית אאכן והועבר בשידור חי בטלוויזיה הגרמנית, זכו בעבר אפיפיורים, נשיא צרפת עמנואל מקרון, נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, מזכיר המדינה בארצות הברית בנרי קיסינג'ר, קנצלר גרמניה המערבית קונרד אדנאואר ואח"מים רבים נוספים.
בקהל באאכן ניתן היה למצוא את נשיאת ליטא לשעבר וזוכת פרס קרל הגדול לשנת 2013 דליה גריבאוסקייטה, נשיא הפרלמנט האירופי לשעבר וזוכת פרס קרל הגדול לשנת 2014 הרמן ואן רומפיי, מנהיגת האופוזיציה הבלארוסית וזוכת פרס קרל הגדול לשנת 2022, סוויאטלנה ציחנוסקאיה, כמו גם חברי פרלמנט רבים מהפרלמנט האירופי ומהבונדסטאג הגרמני, שרי הממשלה האזורית, שגרירים ומנהיגים דתיים.
מועצת המנהלים של החברה להענקת פרס קרל הגדול הבינלאומי של אאכן נימקה את הבחירה בנשיא ועידת רבני אירופה (CER), הרב הראשי פנחס גולדשמידט והסבירה: "אנו מוקירים את מאמציו של הרב פנחס גולדשמידט על מאמציו הבולטים לקידום הערכים האירופיים של שלום, סובלנות, פלורליזם ודיאלוג בין דתי ובין תרבותי. בחירתנו מעבירה מסר ברור לכך שהחיים היהודיים הם חלק בלתי נפרד מיבשת אירופה ושאין בה מקום לאנטישמיות. כל התקפה על יהודי היא התקפה על כל מה שאירופה מייצגת ומתגאה בו".
לדברי חבר השופטים שבחר ברב כזוכה בפרס לשנת 2024, גם לאחר טבח 7 באוקטובר, פעל הרב גולדשמידט לקידום השיח הבין דתי עם מנהיגי האסלאם. בצל העלייה באנטישמיות, פעל הרב בכדי לקדם מטרות משותפות לשתי הדתות, תוך שימור ערכים של סובלנות ושותפות. "הפרס הזה שהוא על שמו של קרל הגדול, אבי הרעיון האירופי, ניתן בעבר לבני אדם שבנו ובונים את אירופה על סמך ערכים מוגדרים ולכן הפרס הוא לא רק שלי אלא של כל יהדות אירופה", אמר הרב פנחס גולדשמידט ל"ישראל היום". "אני שמח על קבלת הפרס, מה עוד שאמנם אני היהודי הרביעי בהיסטוריה שמקבל את הפרס, אך הראשון שמקבל אותו בעקבות הפעילות הדתית והתרבותית היהודית שביצעתי במהלך השנים. אני חושב שההחלטה להעניק לי את הפרס מגיעה מאחר ובראיה של הוועדה המחליטה, ועידת רבני אירופה ואני מייצגים את הקהילות היהודיות באירופה, ובמקביל אני 'בשר מבשרה' של היבשת מבחינת הערכים האירופאיים והאמונה בדמוקרטיה, יחד עם ההבנה שלמיעוטים באירופה יכול להיות עתיד ביבשת".
הרב גולדשמידט (61) מכהן מאז שנת 2011 כנשיא ועידת רבני אירופה המאגדת מעל ל-700 ראשי קהילות יהודיות בכל רחבי אירופה. הוא גם כיהן במשך 30 שנה כרב הראשי של מוסקבה אך כשהחלה המלחמה ברוסיה החליט הרב גולדשמידט להתנגד בפומבית למלחמה ואף הצהיר כי על היהודים החיים ברוסיה לעזוב את המדינה למען שמירה על ביטחונם והוא עזב את המדינה ומאז לא חזר אליה.
לדברי הרב גולדשמידט, ההחלטה להעניק את הפרס דווקא לרב יהודי בעת הזאת היא רבת משמעות, "ההחלטה להעניק לי את הפרס מעבירה מסר ברור שהקהילות היהודיות באירופה הם בשר מבשרה של אירופה ומהערכים הדמוקרטיים שלה וכי גם ביום שלאחר ה-7 לאוקטובר, יש לקהילה היהודית עתיד ביבשת. אמשיך לפעול למען חיזוק הביטחון האישי ושמירה על חופש הדת של הקהילות היהודיות ביבשת ואפעל בכלל האמצעים בכדי לקדם גם עכשיו שיח של הכלה וסובלנות מול כלל המנהיגים הרוחניים הנמצאים של אירופה".
הרב גולדשמידט מודע גם לאתגרי האנטישמיות המגיעים מהצד המוסלמי באירופה והוא עוסק רבות בפעילות בין דתית הנובעת, בין היתר, מתוך רצון לצמצם את התופעה, "באירופה יש 40 מיליון מוסלמים וקצת יותר ממיליון יהודים. בחודשים האחרונים ומאז השבעה באוקטובר הממשלות באירופה עשו הרבה כדי להגן על הקהילות היהודיות. היו הרבה הפגנות נגד יהודים ויש הרבה פחד כאשר יהודים מרגישים שלא בנוח, אבל הממשלות שמו להן למטרה להגן על הקהילות היהודיות ועד כה הן הצליחו למנוע כמעט את כל התקיפות הקטלניות שתוכננו".
עוד הוסיף: "יש לנו הרבה חברים בקהילות המוסלמיות וחבל שלפעמים הם מדברים איתנו בקול אחד, אבל מול הקהילה שלהם הם מדברים בקול מאופק יותר. היו הרבה מנהיגים מוסלמים שגינו מולנו את ההתקפה אבל לא עשו זאת בצורה נחרצת מול הקהילות שלהם מתוך חשש לתגובת הקהילה ולכן אנחנו שומעים יותר את הקולות הקיצוניים. אני מקווה שהשיח הבין דתי ימשיך ויעודד להשמיע עוד ועוד קולות שמגנים קיצוניות".
אחרי עשרות שנים של עבודה באירופה ומאבק באנטישמיות, הרב גולדשמידט משתף את נקודת מבטו לגבי גל האנטישמיות שמציף את היבשת, בדגש על השמאל הקיצוני ומהגרים מהמזרח התיכון, "במשך שנים ישראל הייתה מקור לגאווה – לכל יהודי. מדינת הסטארט-אפ, מעצמה גרעינית, מדינה דמוקרטית עם תרבות שלטונית, מדינה אירופאית באמצע מזרח התיכון. מה שקרה זה שבעקבות הטבח הדימוי של ישראל כחזקה נפגע. פתאום היהודים לא כ"כ חזקים, ונשאלת השאלה מה גרם להתפוצצות של האנטישמיות, השבעה או השמונה באוקטובר – כלומר היום שאחרי. האם זה שתפסו אותנו לא מוכנים ופתאום נראינו לא כ"כ גיבורים, חזקים ואדירים כמו שמדינות ואנשים חשבו בעבר – וזה מה שגרם לאנטישמיות לצאת מהארון, או שמה שגרם לאנטישמיות הייתה התשובה הישראלית לטבח של השבעה באוקטובר. אני חושב שחלק גדול מהאנטישמיות החלה כבר בתחילת המלחמה ובמנותק לתגובה הישראלית, ולא בגלל מה שישראל עשתה ביום שאחרי מתקפת הטרור של חמאס. חלק גדול מהאנטישמיות כבר היה באירופה הרבה לפני המלחמה והמלחמה העניקה הזדמנות לאנטישמיות להתפרץ".
זכייתו של הרב גולדשמידט בפרס היוקרתי מתרחשת על רקע הביקורת באירופה על ישראל בצל מלחמת חרבות ברזל, "האיחוד מדבר בשתי קולות – הקול של אורסולה פון דר ליין שהוא מאוד פרו ישראלי וג'וזפ בורל שהוא ביקורתי כלפי ישראל. בתוך האיחוד האירופי יש מדינות שחושבות להעביר את השגרירות לירושלים, ויש כאלה שרוצות להכיר במדינה פלשתינית, כך שבתוך אירופה יש כל מיני דעות וכיוונים. האיחוד האירופי חשוב אבל תמיד צריך לחשוב על האיחוד האירופי בקונטקסט של המדינות החברות בו. אנחנו עובדים עם האיחוד האירופי על החיים היהודיים בתוך אירופה מבחינת חקיקה, שמירה על המסורת היהודית ועל היכולת של יהודים להמשיך לחיות ביבשת, ואנחנו זוכים להרבה שיתוף פעולה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו