הסוד של ט"ו בשבט: לצמוח מתוך הקושי והכאב

השנה אנו חוגגים את ט"ו בשבט בעיצומה של מלחמה, כאשר רבים מאיתנו מתאבלים על יקירינו, דואגים לשלום הקרובים שלנו ומתפללים לחזרת החטופים. איך חוגגים חג שמח, מלא ביין ושירה במצב כזה?

מבט על התהליך המופלא של גלגולו של ט"ו בשבט מזמן אותנו להביט כך גם על מסלול חיינו כפרטים וכעם. אף אחד מאיתנו לא דומה לאדם שהוא היה לפני השבעה באוקטובר ואף משפחה לא תוכל לחוג את ט"ו בשבט השנה כפי שחגגה אותו בשנה קודמת ולכן כפי שהחג התגלגל גם אנחנו מתפתחים ומשתנים. אך אין זה שינוי שמבטל את כל מי שהיינו לפני אלא שינוי שיש בו צמיחה, שינוי שיודע להביט אל מי שהיינו – על הערכים שלנו ועל המסורות שלנו ובכך מייצר לנו יציבות שאף אויב חיצוני לא יכול לערער.

לוח השנה העברי מציע מבנה ייחודי: חגי ישראל נובעים ממסורת עתיקה הקשורה בהשתנות הטבע ותנועות כדור הארץ וגרמי השמיים- כך חנוכה החל ביום ההיפוך (בו הימים מפסיקים להתקצר ומתחילים להתארך) חוגג את ניצחון האור על החושך, כך פסח הוא חג האביב החוגג את הקציר וסוכות חוגג את תום הסתיו ואת אסיף התבואה לפני הגשמים. על כל אחד מהרבדים הקוסמיים האלה מוסיפה התרבות היהודית רובד היסטורי הקשור לסיפור הייחודי של העם היהודי- כך פסח וסוכות עוסקים ביציאה ממצריים וחנוכה בניצחון המכבים.

אך לא די לחג לחוג את העבר-  החג הוא גם מועד- מרחב הועדות – מרחב בו אנו מתכנסים יחד כקהילה ומשפחה, מביטים על העבר שלנו , דנים על ההווה וחולמים יחד מתוכם על העתיד המשותף שלנו כאן. סדר ט"ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת לעשות זאת דווקא בזמנים כה קשים ומורכבים כפי שאנו חווים אותם כעת.

גם ט"ו בשבט יושב על מקור קוסמי קדום הקשור בעונות השנה, לכן הוא מוזכר במשנה כראש השנה לאילנות . באיזה מובן? במובן של שנת המס. זוהי הנקודה בשנה בה מכריעים את הפרשת המעשרות והתרומות שיילקחו מכל עץ . ממש כמו ה- 1.1 בימינו - מה שלפני ט"ו בשבט, יחשב בשנת המס הזאת ומה שאחריו יספר כבר בשנה הבאה. מעבר לכך, לא נמצא במקורות הקדומים שלנו ציון מיוחד לחג זה או אזכור למנהגים אותם אנו מכירים היום.

בהמשך, תלמידיו של האר"י  בצפת במאה ה16 יוצרים את סדר ט"ו בשבט הקבלי ויוצרים תיקון המבוסס על הסמלים שבפירות הארץ . כמו כן מצטרפת מסורת הפירות היבשים הנשלחים מארץ ישראל לגלויות השונות שבתוכם מקופלים כל הגעגועים לארץ.

עם פריחת הציונות והחזרה לארץ מקבל החג רובד נוסף כאשר הסתדרות המורים מציעה להפוך את החג לחג הנטיעות בו יינטעו תלמידי ישראל עצים עבריים במולדת המתחדשת. וגם היום עובר החג תהליך של שינוי כאשר הדגש עובר לערכים של איכות הסביבה ושמירת הטבע המתאימים יותר לחברה המודרנית, הסואנת והצפופה המאפיינת את ישראל של היום.

התפתחות של החג מלמדת אותנו  שיש בנו גמישות המאפשרת לנו לבנות ולהבנות ממסורות העבר ולשנות אותם מעט כך שיתאימו למי שאנחנו היום ויעזרו לנו להתקרב אל מי שנרצה להיות בעתיד.

כמו האילן הבוקע מהאדמה בכאב, אך בשל שורשיו העמוקים הוא צומח, מצמיח עלים ומניב פירות וככל שהוא גדל כלפי מעלה, שורשיו מעמיקים מתחת לאדמה כי אם לא היה עושה כך היה נשבר וקורס – כך גם אנחנו השנה נצמיח עלים ונגביה מעלה תוך שליחת שורשים עמוקים אל מקורותינו התרבותיים ואל ארצנו האהובה.

ניר ברוידא הוא מנכ"ל ארגון בינ"ה (הבית של היהדות הישראלית)