תיאטרון רפרטוארי הוא משהו שתושבי המרכז מכירים היטב, אולם תושבי הפריפריה כמעט שלא מכירים. לרוב, תושבי הפריפריה רואים את ההצגות שמגיעות מהתיאטראות במרכז. ואולם בקריית שמונה מנסים לשנות את העניין הזה באמצעות תיאטרון מ.ר.א.ה.
התיאטרון הוקם כבר ב-1999, אך לפני כשנה עמד בפני סגירה בשל חובות כלכליים. אלא שאנשי התיאטרון לא ויתרו. התיאטרון עצמו עבר שיפוץ וקיבל תמיכה כלכלית, גם מהממשלה, ובחודשים האחרונים הוא עובר תהליך שיקום.
עכשיו מעלה התיאטרון הפקה חדשה: מחזה ישראלי מקורי בשם "דרושה אישה מסודרת ונקייה". את המחזה כתבה אור-לי רובינשטיין-קצפ מקיבוץ מרחביה וביים אותו רועי הורוביץ, המנהל האמנותי של התיאטרון. הקאסט מורכב ברובו משחקנים אלמוניים, אולם ביניהם בולט שמו של אושרי סהר, שדווקא מוכר לצופי הטלוויזיה מהסידרה "רביעיית רן". בסידרה, שעקבה אחרי הרביעייה הראשונה בארץ לכאורה, גילם סהר את אחד מילדי הרביעייה, נכה בכיסא גלגלים.
עד לאחרונה שיחק סהר בהצגה "בחורים טובים" בבית ליסין, ובקרוב ייצא סרט עצמאי בכיכובו בשם "ריח פועלים" שהוקרן בפסטיבל הקולנוע בחיפה. בהצגה "דרושה אישה מסודרת ונקייה" מגלם סהר בחור תל-אביבי שברח לצפון הארץ ושם מצא את עצמו. "זה סיפור על ארבעה אנשים שבורחים מהחיים שלהם ומגיעים לקריית שמונה, ודווקא שם הם מצליחים לעשות את השינוי בחייהם", מספר סהר. "אני מגלם בחור שקוראים לו יוסף גבעון, שמתמודד עם אובדן משפחתי ועם חזרה בשאלה".
אז אתה על קו תל אביב-קריית שמונה בימים אלה-
"רוב החזרות כרגע הן בתיאטרון הקאמרי, שנותן לנו חדרי חזרות, אבל כשההצגה תעלה בשבוע הבא - נהיה שם הרבה. נכון שזה רחוק, אבל יש משהו במרחק ובשקט הזה שמפנה אותך מכל הבלאגן והרעש. אין לאן לברוח שם, ואז אתה פשוט בעשייה וזה נורא כיף ונקי. לא הכרתי את העיר הזו, ועכשיו בחזרות היינו שם ימים שלמים ויש בה משהו נורא רגוע. הקצב אחר, שונה לגמרי. זה קצת כמו לנסוע לחופש, ויש אנשים שחיים ככה. אני לא יודע אם הייתי מסוגל לחיות ככה לאורך זמן, אבל פעם בכמה זמן זה נחמד".
היתה תחושה שהסידרה "רביעיית רן" תהיה מקפצה בעבורך, וזה לא ממש קרה.
"אני עושה תיאטרון כל הזמן. השתתפתי בסידרה 'גירושים מאוחרים', אני עושה פרסומות - אני כל הזמן בעשייה. אני כבר לא הולך לכל אודישן, הסוכנת שלי מסננת לי אותם. ברור שהסידרה 'רביעיית רן' הגבירה את החשיפה לציבור ברחוב, אבל זה פחות מלהיב אותי. זה לא כל כך מרגש אותי, ואפילו קצת מביך אותי שאנשים ניגשים אלי ברחוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
