כשהיינו צעירים, אתם זוכרים, אז פרחה האהבה... וכה יפה היטיב אריק איינשטיין לתאר אותה בשיריו. לאורך יותר מחמישים שנה הגיש לנו בקול הבריטון שלו את האהבה לארץ ישראל הישנה והטובה. הוא חשף בפנינו את אהבתו לעיר תל אביב הנוסטלגית והצעירה, ואת מילותיו הרומנטיות ל"הפועל" שבשבילו הייתה אהובה. הוא ייצג את כל מה שארץ ישראל האמיתית הייתה ועודנה - יפה, תמימה, שברירית ואופטימית. ארץ מאוכזבת תמידית שיודעת להיפגע ולאהוב עד אין קץ, אך בו בעת יודעת שאסור לה לקחת ללב.
איינשטיין, גאון מוזיקלי יחיד במינו, ידע לגעת בלב של כולנו. עם מידה מדויקת של ציניות, הומור וחצי חיוך לימד אותנו שמותר ורצוי לאהוב רוק ישראלי, אך יותר מלגיטימי לעשות זאת בשקט, בבית, בצורה הכי אמיתית. השלמות הזו של איינשטיין ליוותה אותנו כבר מילדותנו, נושאת עמה רצינות של מבוגר משולבת עם ילדותיות ממכרת. אין ילד שלא נרדם לצלילי שיריו, ואין מבוגר שלא הזיל דמעה כשהקשיב למילותיו.
כאחד מגדולי זמרי הרוק בארץ, אם לא הגדול שבהם, הוא הוכיח לכולם שאפשר גם אחרת. ש"מסתגר" היא לא מילה גסה ושהביישנות לעולם כובשת. לאורך יותר מארבעים אלבומים שיתף פעולה בקפידה עם כל מי שרק ביקש לפזר עימו את אהבתו. הוא מעולם לא התכחש על היותו עוף מוזר ושונה בנוף, אך למרות זאת האמין תמיד כי האהבה הזו שבו, היא שתנצח.
והיא ניצחה בגדול. סחפה וסוחפת אותנו איתה, עם שלל פניה הרבות. מוליכה אותנו על פני גלים של היסטוריה ישראלית נוסטלגית. מוכיחה לנו שוב ושוב שקם כאן יוצר ענק, שבדרכו שלו הציב מולנו מראה שהציגה לנו אותנו, את ישראל הקטנה.
מים רבים ימשיכו לזרום בירקון, ומילים ללא הרף יוסיפו ויזכירו לנו את היופי, התום והתרומה הגדולה של איינשטיין לתרבות המקומית. בזכותו נמשיך להתרפק על ישראליות אמיתית, ונזכור תמיד שגם היום, אחרי שנים, אין אחרת, זו אותה האהבה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו