בחג החנוכה אנו מציינים את הניצחון של החשמונאים בהובלת יהודה המכבי, על כוחות הצבא היווני סילווקי של המלך אנטיוכוס. הניצחון אפשר את הקמתה של מדינה יהודית עצמאית ומצוין עד ימינו. ואולם, נשאלת השאלה כיצד החשמונאים השיגו את הניצחון על הצבא היווני הגדול?
ירון רוזנטל, מנהל בית הספר שדה בכפר עציון, מסביר כי החשמונאים הסתייעו בטופוגרפיה של האזור ההררי בארץ ישראל, שמנעה מהיוונים להפעיל את שיטת הלחימה שלהם.
מבנה מבוצר ששרפו החשמונאים והתגלה ביער לכיש, נובמבר 2021 // צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
"שיטת הלחימה של היוונים נקראה פלנקס. מדובר בגוש של לוחמים שצועד בשורות עם חניתות גדולות ודוחק את האויב. באותה תקופה, בשטח פתוח זו היתה שיטת לחימה בלתי מנוצחת, אבל יהודה המכבי שהנהיג את הצבא היהודי לא אפשר ליוונים להשתמש בשיטה הזו. הוא לחם איתם באזורים הרריים, שבהם אין אפשרות לנהל את אסטרטגיית הפלנקס", מסביר רוזנטל.
"בקרב במעלה בית חורון, המעלה היה צר מאוד. חז"ל תיארו ששני גמלים לא היו יכולים ללכת במעבר ביחד. לכן במעלה הזה יהודה ניצל את השטח כדי לתקוף את היוונים כשהם לא יכולים להשתמש באסטרטגיה שלהם. כך היה גם בקרב הראשון של יהודה עם היוונים בוואדי חרמיה. גם שם מדובר באזור צר שלא מתאים לפלנקס", הוא מוסיף.
"במילים אחרות, ב־6 מתוך 8 הקרבות שהמכבים ניצחו, הלחימה היתה באזור הררי תלול כשיהודה המכבי מנצל את ההיכרות שלו עם פני השטח, לוחם מלחמת גרילה ונשען על מודיעין טוב שהיה לו עקב הנוכחות היהודית באזור ההר".
הסוף המר
הד"ר חנן בירנבוים, מרצה בחוג להיסטוריה והיסטוריון במכללה האקדמית לחינוך שאנן, מציין כי במחקרים על תקופת החשמונאים והלחימה שלהם בצבא היווני עולות כמה נקודות, שמסבירות איך החשמונאים ניצחו את היוונים.
"למעשה בתחילת המרד מי שמתמודדים עם יהודה המכבי אלו כוחות מקומיים ולא הצבא היווני־סלווקי הגדול שעסוק במרידות במזרח. כלומר, עד שחרור בית המקדש אלו כוחות מקומיים שמגיעים מהשומרון ולא עיקר כוח הצבא היווני. מול הצבא הזה יהודה מפעיל בעיקר טקטיקה של לוחמת גרילה שנשענת על ניצול פני השטח, מודיעין טוב ועורמה", אומר ד"ר בירנבוים.
"כך בעוד הצבא היווני נע על הנתיב הישר של כביש 60 כיום, פחות או יותר, יהודה מתקיף אותו מהגבעות מסביב. כך היה עד שחרור בית המקדש. אולם בהמשך היוונים הביאו צבא גדול ומקצועי מסוריה ולא הסתמכו על כוחות מקומיים. בשני הקרבות האלו, שהיו קרבות פנים מול פנים עם שיטת הלחימה היוונית המסודרת של פלנקס, יהודה המכבי מפסיד ואף נהרג בקרב אלעשה", מבהיר ההיסטריון.
לדברי ד"ר בירנבוים, "בהמשך הדרך יש את יונתן החשמונאי שלו יש כבר צבא יותר מסודר ומאורגן בצורה יוונית של פלנקס. מעבר לכך, יונתן מנצל את מלחמת האזרחים הסלווקית בסוריה וכורת בריתות עם הצדדים השונים כדי לזכות בהכרה בשלטון שלו. בדור שאחרי יונתן אצל יוחנן הורקנוס, כבר מדובר ממש בצבא מאורגן. למרבה האירוניה, זה צבא שבנוי על שכירי חרב הלניסטים שהם אלו שמאפשרים את קיומה של המדינה החשמונאית העצמאית. כך יוצא שבסופו של דבר ההתייוונות שהחשמונאים לחמו נגדה משפיעה עליהם בעצמם ומשנה אותם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו