אבל כבד בציונות הדתית: הרב חיים דרוקמן הלך לעולמו בגיל 90

הרב אובחן לפני כשבועיים עם קורונה, ומצבו הבריאותי הידרדר במהירות • לאחר מאבק בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, נאלצו הרופאים לקבוע את מותו • היה מבכירי הרבנים בציונות הדתית, ח"כ במפד"ל וראש מערך הגיור • במוסדותיו למדו פוליטיקאים ואישי ציבור רבים, בהם בני גנץ, ישראל כץ, דודי אמסלם ויוסי כהן

הרב חיים דרוקמן, צילום: לירון מולדובן

הרב חיים דרוקמן, זקן רבני הציונות הדתית והרב המשפיע ביותר של הציבור הדתי לאומי, הלך היום (ראשון) לעולמו בגיל 90. הרב דרוקמן אובחן במוצאי שבת לפני שבועיים עם קורונה, ומצבו הבריאותי הידרדר במהירות. לאחר מאבק בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, נאלצו הרופאים לקבוע את מותו. בחודשים האחרונים סבל ממספר בעיות בריאות חמורות ואושפז מספר פעמים בבית החולים.

מהמרכז הרפואי הדסה נמסר: "הנהלת הדסה מודיעה בצער רב על פטירתו של הרב חיים מאיר דרוקמן, זקן רבני הציונות הדתית, מחנך דורות ומנהיג ציבור גדול ורב. הרב אושפז בהדסה עין כרם במצב קשה מאוד וטופל במסירות על ידי צוות היחידה לטיפול נמרץ פנימי בעשרת הימים האחרונים, אך אלו נאלצו לקבוע את מותו הערב. המרכז הרפואי הדסה משתתף בצער המשפחה אותה הוא מלווה בשעה קשה זו ובצערו של הציבור הרחב".

רק בחודש האחרון חגג הרב דרוקמן יום הולדת 90 בשורה של אירועים גדולים. אלפים התכנסו בבנייני האומה בירושלים ושרו לו בעת עלייתו לבמה באמצעות כיסא גלגלים "כי אורך ימים". "אני מצטער על כל הטרחה. בסך הכל מלאו לי 90 שנה, אבל אם זה מוסיף לעם ישראל יש לזה ערך", אמר הרב לחוגגים.

הרב חיים דרוקמן, צילום: ליאור מזרחי
הרב חיים דרוקמן עם רה"מ המיועד נתניהו, צילום: מרים צחי

שר הדתות לשעבר, לימד אנשי ציבור בכירים

הרב חיים דרוקמן נולד בנובמבר 1932 בעיר קוטי שבפולין. לאחר הכיבוש הנאצי הסתתר עם הוריו במחבוא שנחפר מתחת לבית דודו בחלק הלא יהודי של העיירה. בהמשך נמלט עם הוריו לרומניה ומשם עלה עם זוג יהודים לארץ ישראל.

הוא למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה והתגייס לצה"ל במסגרת הנח"ל. לאחר שירותו הצבאי למד בישיבת מרכז הרב בירושלים. ב-1963 נשלח לעמוד בראשות הישיבה התיכונית אור עציון, ו-13 שנים לאחר מכן הקים את הישיבה הגבוהה אור עציון. במוסדותיו למדו פוליטיקאים ואישי ציבור רבים בהם בני גנץ, ישראל כ"ץ, דודי אמסלם, יוסי כהן ועוד.

הרב חיים דרוקמן עם נפתלי בנט, צילום: יוסי זליגר

במשך מספר שנים שימש הרב דרוקמן כחבר כנסת. לבקשת הרב צבי יהודה קוק הוא הוצנח ב-1977 למקום השני ברשימת המפד"ל לכנסת. מונה ב-1981 לתפקיד שר הדתות, תפקיד שממנו פרש לאחר שבעה חודשים בשל אישור הנסיגה מחבל ימית בכנסת. הוא פרש מהכנסת ב-1988, אך חזר אליה ב-1999 וכיהן כחבר כנסת עד 2003. שנה לאחר מכן מונה לתפקיד ראש מערך הגיור, תפקיד שבו כיהן עד 2012.

ב-1993, בעת שהיה בדרכו ליישוב קרית ארבע, פתחו מחבלים באש לעבר רכבו. הם רצחו את נהגו, אפי איובי. בנס שרד הרב דרוקמן את הפיגוע. באותו הזמן היה חשש כי מדובר בניסיון התנקשות ברב, מכיוון שהוא הגיע מדי שבוע לשיעור ביישוב והיה מזוהה כאחד מראשי גוש אמונים והמתיישבים ביהודה ושומרון, ועל כן הועמדה שמירה בסמוך לביתו במרכז שפירא במשך מספר חודשים.

חיים דרוקמן עם בצלאל סמוטריץ', צילום: לירון מולדובן
הרב חיים דרוקמן עם חברי בני עקיבא, צילום: דוברות בנ"ע העולמית

בעשור האחרון ביסס הרב דרוקמן את מעמדו כרב הבולט ביותר במגזר הדתי לאומי, ואישי ציבור ופוליטיקאים רבים הגיעו לביתו ביישוב מרכז שפירא על מנת להתייעץ עמו. בריאיון שהעניק לפני מספר שבועות ל"ישראל היום", ציין הרב דרוקמן כי "הייתי שמח שאנשים מכל המפלגות יגיעו אלי. אומנם, אני לא מסכים עם כולם, אבל אין לי ספק שמשני צידי המפה הפוליטית עושים מה שהם מאמינים שטוב למדינת ישראל".

מכיוון שהוא מעורב, כאיש ציבור משמעותי במגזר הדתי, הוא נקשר במספר סערות ציבוריות בשנים האחרונות. כך, במאי 2021 נפגש הרב דרוקמן עם יו"ר רע"מ מנסור עבאס ביוזמת נתניהו, במטרה להכשיר קואליציה בתמיכתה של המפלגה המוסלמית. כמה שעות מאוחר יותר הגיע לביתו יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' יחד עם אורית סטרוק, יחד עם חמישה רבנים דתיים לאומיים, ואלו הצליחו לשכנע את הרב דרוקמן שמדובר במהלך שיפגע בימין.

ביסס את מעמדו כרב הבולט ביותר במגזר הדתי. הרב דרוקמן, צילום: לירון מולדובן

למרות שהיה מזוהה מאוד עם מפלגת הציונות הדתית, הרב דרוקמן תמך בצורה מסויגת ביוזמה השנויה במחלוקת של שר הדתות דאז מתן כהנא לערוך רפורמה בגיור ולאפשר לרבני ערים לגייר. לאחרונה נשאל הרב דרוקמן האם הוא עדיין תומך במהלך שכזה, והשיב בחיוב. "זה היה כך בעבר ואין שום סיבה שלא יהיה כך גם בעתיד", אמר.

הרב דרוקמן התראיין בהרחבה ל"ישראל היום" לפני מספר שבועות, ודבריו עוררו סערה תקשורתית רחבה. בין היתר, אמר כי הוא תומך במדינת הלכה, אך הסביר כי לא מדובר בכפייה נגד אדם כלשהו אלא בשמירה על ההלכה במרחב הציבורי, כדוגמת איסור תחבורה ציבורית בשבת.

השתתף בהכנת הכתבה: יורי ילון 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר