"לכל ממשלה יש אחריות ליהודי התפוצות": התנועות שאינן אורתודוקסיות מתכוננות למאבק

"בכל מערכת בחירות יש מנצחים ומפסידים. במחזור הזה כולנו יכולים לראות שהיהדות הפלורליסטית ספגה מכה כואבת", הגיבה ביום חמישי האחרון התנועה הקונסרבטיבית לתוצאות הבחירות וביטאה בכך יותר מכל את התחושות בקרב הגורמים הליברליים והאולטרה־ליברליים ביהדות.

היחס בין ישראל ליהדות התפוצות הוא שברירי כבר שנים ארוכות. מצד אחד, בסקר שפרסם מכון פיו ב־2021 עולה כי יותר מ־80 אחוז מהיהודים בארה"ב סוברים שהדאגה לישראל היא חלק חשוב או מהותי מהמשמעות שלהם כיהודים, ו־58 אחוז מהם חשים קשורים רגשית לישראל. מנגד, מרבית היהודים שאינם משויכים פוליטית או משתייכים לזרם דתי כלשהו חשים שיש להם מעט מן המשותף או ללא משותף כלל, עם יהודים בישראל, ו־10 אחוזים הביעו תמיכה בחרם על ישראל. רק 48 אחוז מהיהודים מתחת לגיל 30 אמרו כי הם חשים קשורים רגשית לישראל, מה שעלול ללמד על הדור הבא.

תפילה מעורבת

אחד הדברים שמאפיינים יותר מכל את הקשר עם התפוצות, בדגש על ארה"ב, הוא מתווה הכותל. מדובר במתווה שאושר על ידי ממשלת נתניהו ב־2016, ואשר במסגרתו הוקמה רחבה נפרדת לתפילה לא־אורתודוקסית.

אלא ששנה לאחר אישור המתווה הוא בוטל בלחץ הח"כים החרדים, וכיום עזרת ישראל היא רחבה צדדית ולא בולטת בצד הדרומי של הכותל המערבי. בשנים האחרונות ביקשו גורמים חרד"ליים וחרדיים לסכל גם תפילה מעורבת ברחבה זו, בין היתר בתשעה באב לפני שנה וחצי. בתנועות הלא־אורתודוקסיות אומרים בבירור כי למתווה הכותל יש קשר ישיר להמשך הקשר התקין בין ישראל לתפוצות.

בתנועות הלא־אורתודוקסיות קיוו כי הממשלה האחרונה תשנה את המצב. בתחילת הדרך נפגשו נשיא התנועה הרפורמית בארה"ב הרב ריק ג'ייקובס ונשיא התנועה הקונסרביטיבית בארה"ב הרב יעקב בלומנטל עם ראש הממשלה דאז נפתלי בנט, והשניים הביעו תקווה שהרפורמה תתחדש, אך הדבר לא קרה.

כעת, לאחר הבחירות והקמתה המסתמנת של הממשלה החדשה, נערכים בשני הצדדים - אלו שתומכים במתווה ואלו שמתנגדים לו לקרב בלימה. ח"כ אבי מעוז, יו"ר מפלגת נעם ואחד הקולות הבולטים בהתנגדות לנושא, כבר הביע רצון שהרבנות תשתלט על כל הכותל המערבי, כולל הרחבה המשותפת. מנגד, בארגונים הלא־אורתודוקסיים יצאו לקרב בלימה. ל"ישראל היום" נודע כי בימים אלו שוהה הרב ג'ייקובס בישראל. לא ברור אם הביקור קשור לממשלה החדשה או למתווה הכותל, אבל אין ספק שהנושא נמצא על סדר יומו.

"נקודה קריטית"

"יש לכל ממשלה, ולא משנה מאילו מפלגות היא מורכבת, אחריות לעתיד עם ישראל ולקשר עם התפוצות", אומרת רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית בישראל. "נכון, יש השקפות עולם שונות, אבל יש גם מציאות. לאזרחים בישראל מגיע מקום להתפלל גם בדרך שאינה אורתודוקסית". בשיחה, שנערכה כשהיתה ברחבה המשותפת, אמרה גינסברג כי "הציבור הישראלי מצביע ברגליים, אומר שהכותל הוא גם המקום שלו והוא רוצה להרגיש בבית".

"עזרת ישראל היא תוספת, לא על חשבון שום חלק מהכותל הצפוני", היא אומרת. לדבריה, בקרב ראשי יהדות התפוצות בחו"ל יש דאגה לעתיד המתווה ולקשר עם ישראל. "הם די מודאגים. היו במהלך מערכת הבחירות הצהרות לוחמניות ומאוד קשות לאוזן, שהוציאו אותנו מהעם היהודי ולעיתים אף הגדירו אותנו כאויב.

"צריך להבין שכולם הפריחו אמירות, בעדנו או נגדנו, אבל כעת הם הגיעו לשלטון וצריכים למשול. הקשר של יהודים למדינת ישראל ולעם ישראל לא תלוי בממשלה כזו או אחרת, אבל השאלה היא איזה קשר יהיה ואם נדע לשמר אותו. שלא נקום בעוד חמש שנים ונשאל איך יכול להיות שהצעירים בארה"ב מתנכרים לישראל. אנו נמצאים כעת בנקודה קריטית. משהו מאוד בסיסי הולך ומיטשטש, ויש אנטי שנוצר כלפי המסורת היהודית. התפקיד של כל מי שהיהדות חשובה לו הוא לגשר על הפערים. מי שיילחם ויאמר 'זו הדרך שלי או שום דרך', לא יגיע רחוק".