יהדות על זמנית: כך התאמה הלכתית הופכת את הדת לרלוונטית גם כיום

לא אחת נשמעת התמיהה כיצד התורה בת אלפי השנים עדיין רלוונטית לעולם העכשווי, העסקי, הטכנולוגי והגלובלי, שכן דברים רבים שהיו מתאימים לימים רחוקים אינם מתאימים לימינו. למשל סוגיית מעמד האישה על כל הבטיה המוסרים, הערכיים והמנהיגותיים, יחסי האישות, יחסי עובד מעביד, השימוש בחשמל בשבת, מערכות המידע ומהפיכת המידע, ההגעה אל החלל, התקדמות המדע ועוד.

בספר חבקוק בתנ"ך כתוב: "הליכות עולם לו...". חז"ל ביארו את ההתאמה בין המילה "הלכה" ל"הליכות" בכך שההלכה, על אף שיסודותיה נפסקו לפני מאות ואלפי שנים, רלוונטית וחייבת להיות מותאמת ומונגשת בהתאם לתקופה. אין הכוונה שיסודותיה משתנים, אלא שכמעט כל מציאות חדשנית ככל שתהיה תוכל לקבל מענה והתאמה הלכתית.

במהלך השנים, על אף שיסודות ההלכה לא השתנו, המציאות והתפיסה החברתית השתנתה ובהתאם הפסיקות ההלכתיות.

דוגמה לכך ניתן לראות בכך שבעבר נשים לא היו מגיעות כלל לבית הכנסת לתפילה, ועל כן כמעט בכל בתי הכנסת העתיקים לא נמצאה עזרת נשים. הדבר נבע מתוך תפיסה חברתית כלל עולמית שמקומה של האישה בביתה, אולם דווקא היהדות התאימה את הפתרון ההלכתי, כאשר בבית המקדש החלו להגיע נשים רבות להשתתף בשמחה הגדולה של חג הסוכות – שמחת בית השואבה.  כאשר הערבוב גרם לחוסר קדושה בבית המקדש, נבנתה עזרת הנשים הראשונה בהיסטוריה.

כיום תופסות הנשים מקום נכבד בבתי הכנסת בארץ ובעולם, וככל שישתתפו יותר בחיי הקהילה כך מקומן יהיה גדול יותר ומכובד יותר.

מה נחשב למבושל?

היכולת להתאמת ההלכה למציאות דורשת הבנת עומק של תהליכים, של מציאות טכנולוגית והנהגתית ויכולת פסיקתית. דוגמה לכך ניתן לראות בפולמוס בנוגע לדין המאכלים המתבשלים בכיריים בשיטת האינדוקציה.

ההלכה היהודית אוסרת שימוש באש בשבת ומתירה לחמם מזון רק בתנאי שכבר בושל קודם השבת והוא מאכל יבש ולא נוזלי. לכן ברבים מהבתים שומרי המסורת משתמשים בפלטת שבת המאפשרת את חימום המזון שבושל קודם השבת, בלי לבצע פעולות הדלקת אש או חשמל האסורות ביום הזה.

הגדרת "אוכל שבושל לפני" קיימת במקרה של בישול על גבי מקור חום הדומה לאש, כגון בישול על גבי חצובת גז או כיריים חשמליות, שבהם גוף החימום מתחמם באופן חשמלי, ובהתאם גלי החום עוברים את הזכוכית של הכיריים ומבשלים את הסיר עם האוכל.

אולם בבישול בשיטת האינדוקציה אין גוף חימום המחמם את הסיר ובהתאם מבשל את האוכל, אלא מדובר בהשראה אלקטרו-מגנטית, אשר עובדת בסירים היכולים לקלוט מגנט (פרומגנטיות), ובאמצעות הולכת הגלים האלקטרו-מגנטים מכיוונים מנוגדים פעמים רבות - ישנו חיכוך של הגלים המתורגמים לחימום הסיר, וכתוצאה מכך מתבשל המאכל.

היו שטענו כי מזון שבושל בשיטת הבישול הזו, השונה מהכיריים החשמליות, לא יאפשר את חימומו על הפלטה בשבת, מכיוון שהמזון לא עבר בישול בהגדרתו ההלכתית. אך מתוך עיון במשוואת הפיסיקאליים (למיטבי לכת: משוואת מקסוואל וחוק פאראדיי)  הגורמים לתהליכי החימום נראה כי מדובר בתהליכים זהים, מלבד העובדה שגוף החימום בבישול באינדוקציה הוא סיר הבישול עצמו. להכרעה הלכתית בנושא נדרש שילוב בהבנה פיזיקאלית והלכתית.

התאמת ההלכה לתקופה ולמציאות הטכנולוגית אפשרה דברים רבים שהיו יכולים להישאר בגדר איסור לשומרי המצוות לולא ההתערבות הפסיקתית, כגון שימוש בשעוני שבת המתזמנים מראש את הפעלת המערכות החשמליות, שימוש במקררים בשבת, פתרונות הלכתיים רפואיים, פתרונות בתהליכי הפרייה חוץ גופית, פתרונות הקשורים לעולם הרפואה, שימוש ברכבים אוטונומים לצרכי ביטחון שוטף ועוד. לעיתים הדבר סייע להתיר ולהקל, ולעיתים ההתאמה ההלכתית הגדירה מציאות מתחדשת ברמה הטכנולוגית ואסרה את השימוש בה בשבת.

זום לבודדים בלבד

פולמוס רבני וציבורי התעורר בערב ליל הסדר בתקופת התפרצות מגפת הקורונה, כאשר את  העולם כולו אפפה אי הוודאות לגבי אופייה של המגפה והשלכותיה המיידיות וארוכות הטווח.

לאחר שראו קבוצת רבנים מיוצאי מרוקו את המבוגרים, שחיו בבידוד מוחלט, החליטו לתת לכך מענה ופרסמו פסיקה הלכתית המתירה שימוש בזום בליל הסדר בתנאים מסוימים. השימוש בחג היה מותנה בהפעלתו קודם החג ובהכנת המצלמה והאמצעים קודם החג, ובתנאי שלא ייעשו מלאכות האסורות בשבת וחג.

בפועל, ריבוי המשתמשים במהלך ליל הסדר באופציה זו של זום הקפיצה אנשי סיסטם, תחזוקת שרתים ומנהלי IT להעמדת תקשורת תקינה במהלך ליל הסדר.  הפסיקה במהותה הייתה חשובה  וענתה לצורך של המבוגרים הבודדים לתקשר עם הסביבה, אך נראה שמפרסמי הפסיקה לא נתנו דעתם להשלכות החברתיות, התפעוליות והטכנולוגיות של אמירה ציבורית מעין זו.

חלק מהבנת המציאות יכולה לעיתים להביא לידי החלטה של פרסום פסיקה מסוימת לרבים, ולעיתים שמירת ההיתרים ניתנת רק לבודדים, על מנת להימנע מהשלכות נוספות הנובעות מהפסיקה ההלכתית הפומבית, שבה אנשים שאינם עונים לתנאי הפסיקה יכולים לאשר לעצמם לנהוג לפיה.

עולם ההלכה נדרש כיום לסוגיות מורכבות עד מאוד בעולמות תוכן שונים, כגון התחום הרפואי,  תחומי פריון ולידה, חלל, טכנולוגית עילית ועוד. לפסיקה רלוונטית נדרשת ראייה מקצועית ותורנית הרואה את העולם בראיית מאקרו ובהתאם להתאים פסיקה ראויה. ההבנה כי לכל פסיקה השלכות מרחיקות לכת בכלל תחומי החיים מחייבת אחריות וענווה, מתוך חתירה להבנה עמוקה של התהליך והנושא שאליו נדרשים לפסוק.

לרבים הדיונים וההתפלפלות בין המציאות בת ימינו להלכה נראים כמלאכותיים ולא רלוונטיים, אך דווקא ההתאמה היום-יומית בין ההלכה למציאות המתחדשת חשובה ומאפשרת לאדם המאמין לחיות מחד את החיים המודרניים על כל מרכיביהם ומורכבותם, ומאידך להיות מחובר לאמונתו ולמצוות הדת, כמאמר הפסוק  בתהילים "בכל דרכיך דעהו".