משנים דפוסים צעד אחר צעד: איך מצליחים לקבל החלטה ולעמוד בה?

מי מאיתנו לא ניסה לשנות את דרכיו ואת אורח חייו? לעיתים מדובר בדיאטה חסרת פשרות, ולעיתים אנו מקבלים על עצמנו לשנות את הרגלי השינה או להקפיד ביתר שאת על פעילות ספורטיבית תקינה. אנחנו יכולים לנסות לשנות דפוסי התנהגות, להיות פחות אימפולסיביים, יותר נחמדים, פחות שיפוטיים או פשוט להיות אנושיים ומכבדים.

אך לא פעם, כשאנחנו מחליטים להיצמד לשינויים מהותיים בחיינו, מגיעות גם האכזבות - כאשר אנו מתוודעים לחולשותינו בכל הקשור לעמידה איתנה ועקבית בהחלטות. כמה מכוני מחקר ידועים בארצות הברית, כגון מכון המחקר באוניברסיטת MIT, מכון המחקר למחשבה כלכלית חדשה INET ומכון המחקר ברוקינגס בוושינגטון די.סי, שחקרו את כמות הרעיונות וההחלטות המגיעים לכדי יישום, העלו כי בתחומים מסוימים בין 80 ל-90 אחוזים אינם מגיעים לכדי בשלות או מימוש.

בספר יחזקאל (ל"ג, י"א) מובא אחד הציטוטים הממותגים ביותר עם יום הכיפורים: "שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים". הרעיון המרכזי של כפרה על טעויות העבר מבוסס על קבלת החלטות נכונות יותר, הרואות פני עתיד. אך האם הדבר אכן אפשרי, והאם החלטות שאינן מיושמות בסופו של תהליך אינן בעלות ערך כלל, ומצביעות על כישלון מוחלט באופן קבלתן?

ניצחון ללא עוררין

"אינפיניטי מיינד" היא חברה פרטית המתעסקת באימוני חשיבה נוירו-קוגניטיביים, שאימנה קבוצות ספורטאים מהידועים בארץ. אנשיה סקרו את תהליך קבלת ההחלטות של ספורטאים במהלך משחקי ספורט. קבלת החלטה היא תהליך מורכב בהרבה משנראה במבט ראשון, ומעורבים בו גורמים רבים, חלקם מודעים וחלקם לא מודעים.

רכז הפוטבול האגדי טום בריידי תיאר את קבלת ההחלטות ברגעי השיא של המשחק: "אני לא יודע איך אני יודע לאן לזרוק את הכדור. אין חוקים קבועים. אני פשוט מרגיש שאני מכוון למקום הנכון... ולשם אני זורק".

בריידי אינו עוד שחקן. הוא מחזיק בשיא של 278 ניצחונות בליגה, כולל שיא של 243 ניצחונות בעונה הסדירה. הוא שיאן ההופעות והניצחונות בפלייאוף ובסופרבול, מחזיק בשיאי המסירות לטאצ'דאון וכמות היארדים במהלך העונות הסדירות והפלייאוף. לא לחינם הוא השחקן המעוטר ביותר בתולדות ה-NFL (ליגת הפוטבול הלאומית והמקצוענית של ארה"ב), ויש שיגידו גם השחקן הטוב בתולדותיה. 

במשחק מסודר ומחושב, כשההישג הנדרש הוא תוצאת ניצחון ללא עוררין, הרי שלכאורה היה מצופה שההחלטות של שחקן בסדר גודל מעין זה יהיו בעיקרן פועל יוצא של אסטרטגיה, טקטיקה קוגניטיבית ויכולות ספורטיביות המשולבות בקואורדינציה מושלמת.

ואכן, ב-NFL נדרש מכל מועמד לתפקיד רכז לעבור את מבחן "וונדרליק", גרסה מקוצרת של מבחן אינטליגנציה שנמשך כ-12 שעות העוסק ברובו בשאלות הגיוניות ומתמטיות. ההנחה הבסיסית הייתה כי שחקנים שמצליחים יותר בשאלות היגיון ומתמטיקה, יקבלו החלטות טובות יותר במגרש.

באופן פרדוקסלי, התברר במהלך השנים כי אין התאמה בין ציון גבוה במבחן ליכולת קבלת החלטות נכונות ומהירות בעת המשחק. דווקא בעלי הציון הגבוה יותר חוו כישלונות במגרש בעקבות החלטות גרועות.

העיתונאי האמריקני ג'ונה לרר סקר זאת בספרו "איך אנחנו מחליטים", והביא את דעתם של חוקרים אשר קבעו כי יכולות חשיבה מתמטיות ומדויקות רלוונטיות לפתרון בעיות נקודתיות, אך למרחב הכולל, שחקנים רבים ובעלי עניין שונים נדרשים לתכונות עמוקות יותר ורחבות יותר אשר לא מבוססות רק על רציונל כזה או אחר, אלא על סוג של אינטואיציה - יכולותיו של המוח להרגיש את הסיטואציה.

הכוח המניע את היכולות האינטואיטיביות, שנבנות ברובן במהלך השנים במסגרת ניסוי וטעייה, קשור לאופן פעולת הדופמין המתפקד גם כהורמון וגם כמוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר). חוקרים גילו כי מולקולה זו מעורבת בוויסות כל הרגשות האנושיים, ומעבר לתגובת תגמול רגשית ותחושתית לאירועים שקרו, הדופמין מצליח לאפשר ניבוי של תחושות התגמול, שיהפכו בהמשך לתוצאה שנבעה מהחלטה שהתקבלה. הדבר מניע את האדם לקבלת החלטות מסוימות, גם אם אינן הגיוניות באותו הרגע, אך ככל שניתן בחיינו יותר מקום להבנה כי ניסוי וטעייה הם חלק מרכזי מהיכולת לקבלת החלטות נכונות, הרי שמהירות קבלתן והדיוק בהן ישתפרו במעלה הדרך.

קבלת החלטות שכליות לוקחת זמן, לעומת החלטה אינטואטיבית ורגשית שמתקבלת מיד בלי עצירה ומחשבה. ההחלטה שמתקבלת כך אמנם לא תמיד נכונה, אבל בהמשך זה גורם למוח להיות מתורגל ולדעת מתי ייתכן לקרות אירוע שעומדים להפסיד בו, ולהגיע להחלטות מהירות ונכונות, כאמור - בעקבות הניסוי והטעייה. 

לרענן את המוח

על מנת לאפשר לאינטליגנציה הרגשית להשתכלל, יש לעיתים להינתק מעט מהאחריות של קבלת החלטות שכליות, ומאידך, כאשר מקבלות החלטות לשינוי אורח חיים, כדאי להתאמן בביצוע החלטות מתוכננות, מוגדרות מראש ובעלות סדר פעולות ברור.

תיאוריה זו באה לידי ביטוי גם בהכשרת החייל הלוחם. מחד, משקיעים רבות ביכולות קבלת ההחלטות בשדה הקרב; מאידך, החייל מתאמן להיות מיומן בסדר הפעולות הנדרש, ללא חשיבה עצמית. הדבר לא נובע מרצון לדיכוי רצונות ושאיפות, אלא ממקום שמאפשר להניח לעיתים את השכל בצד ולתת מקום לרגש, אולם גם יכולת להבנת הדברים הנדרשים לביצוע, על פי תכנון מוקדם באופן מדויק.

במאמרו של רוני כהן מ"אינפיניטי מיינד", צוין כי הגדרות אלו יוצרות לכאורה שיטת משחק מכנית, אבל גם מורידות את העומס הקוגניטיבי מהשחקנים.

ריכוז ומאמץ קוגניטיבי הינם משאביו השחקן, לא פחות מיכולותיו הגופניות. צריך לווסת אותם כך שהשחקן לא יהיה עסוק בהתלבטויות ובחשיבה מיותרת, היכן שאין צורך בכך. בדרך זו, מוחו יישאר רענן זמן ארוך יותר, עובדה שתגדיל את סיכוייו לקבל החלטה טובה יותר כשיידרש.

יום הכיפורים הוא יום המוגדר לפי אמירותיו של הרמב"ם "יום תשובה לכל". יום של חשבון נפש, של חשיבה והתבוננות פנימית ורגשית. עצם ההשתתפות באירוע המכונן, אשר מאחד את העם היהודי כקולקטיב, הוא ערך בפני עצמו. כמובן שתשובה מדרכים עקלקלות חשובה ומהותית, אך ביום זה נראה שדווקא ההינתקות מחיי היומיום, מאכילה, משתייה וממקומות העבודה, והאתגר הקשה מכל – התנתקות ממערכות התקשורת הדיגיטליות – מהווים הזדמנות נפלאה להתחבר יחד עם כל בית ישראל למרחב הרגשי והרוחני של יום הכיפורים, מתוך תקווה כי הפעם נעמוד בהחלטותינו לשינוי דרכינו, ותמיד נזכור כי אנו נבנים מהניסוי ומהטעייה, ודלתות תשובה לעולם לא ננעלות.