במוצאי שבת נציין את צום תשעה באב (נדחה בגלל השבת), כיום שבו נחרבו שני בתי המקדש המפוארים בירושלים עיר הקודש. חז"ל מציינים כי בית המקדש הראשון נחרב בגלל שלושה עוונות קשים של גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, ואילו הבית השני נחרב בעוון שנאת חינם.
*עדכון: זמני כניסה ויציאת צום תשעה באב 2024
יש הטוענים כי מאורעות אלו אכן היסטוריים וישנים, ולכן אין הם נוגעים לנו כיום, אלפיים שנה לאחר החורבן השני. האמת היא, שהחורבן הקשה של ירושלים אז, רלוונטי גם כיום. נכון, אנחנו חיים במולדתנו, וברוך השם הקמנו מדינה יהודית, אולם קשה שלא לראות שאנחנו תחת איום תמידי – מבית ומחוץ. בין אם זה האויבים שמסביבנו שרוצים לכלותנו כפי שאנו מזכירים בהגדה של פסח, ובין אם זה באמצעות מחלוקות פנימיות שקורעות את העם שלנו לגזרים.
ירושלים הייתה קיימת כבר לפני 3,000 שנה, מרכז קיומו הרוחני והפיזי של העם היהודי. הלאומיות שלנו הושתתה על ירושלים ועל בית המקדש. זה לא היה נדבך צדדי בזהות הלאומית שלנו כי אם בסיס לקיומנו כאן על אדמת הקודש שהובטחה לאבותינו. במגילת איכה מובאים תיאורים קשים על החורבן והסבל האיום של היהודים בצל המצור ושריפת בית המקדש בידי פורעים צמאי דם. זה לא רק היה אירוע שגבה מחיר חיים גבוה ומזעזע, כי אם טלטלה אדירה שמוטטה את האחיזה היהודית ביקר לה מכל.
די אם נתאר לעצמנו שחלילה בעוד כמה עשרות שנים, יקומו כאלה המכחישים ומבזים את זכר השואה האיומה שעברה יהדות אירופה לפני כשמונים שנה (לא שאין כאלה גם כיום לצערנו). זה יהיה בלתי נתפס ובלתי מתקבל הדעת.
לכן, עלינו לזכור מידי שנה, שיום האבל של תשעה באב הוא לא רק זכר לאירועי העבר, כי אם בעיקר נורת אזהרה לעתיד. לדעת לכלכל את צעדינו בתבונה. לדעת למצוא את המחבר בנינו ולא את המפריד, ובעיקר, ללמוד מטעויות העבר ולהפנים שהכל תלוי בנו ובמעשינו. שאם נשכיל ללמוד את הלקח מהאבל הגדול על ירושלים ומהסיבות שהביאו לחורבנה, אז בעזרת השם בהתמסרות לאהבת חינם בנינו, נזכה בקרוב גם לראות בבניינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו