הדבר המתמיה ביותר בספר עב הכרס הזה, הוא למעשה היסוד שעליו הוא נשען. בני הזוג ג'ייק ואליס מוצאים עצמם יום אחד חברים בכת סודית שבמסווה אידיאולוגי מוזר רומסת את כבודם ואת החופש שלהם. היא מחדירה בהם פחדים קיומיים ומערערת את חייהם. הכת דורשת מחבריה ציות עיוור לשלל חוקים, כשלכל חוק כזה מוצמד גם תג מחיר. המחיר על אי הציות הוא ענישה נפשית ופיזית כבדה.
הנאמר עד כה מייצג בסיס אפשרי לספר דיסטופי. לא חסרות כתות, ארגונים ואפילו דתות, שהחברים בהם נכנעים מרצון לרשימה אינסופית של כללים וחוקים, ששכר ועונש בצידם. אבל חברי הארגונים והתנועות הללו נכנסים אליהם מסיבה כלשהי. אם זה בגלל שהם נולדו לתוכם, לעיתים בגלל שהם עברו שטיפת מוח, ובמקרים אחרים - בגלל שגילו עניין אישי עמוק ומתמשך באידיאולוגיה של הקבוצה.
לא כך פני הדברים ב"ברית הנישואים". בני הזוג נשאבים לתוך כת "הברית" בהינף יד, בן־יום, רק בעקבות מפגש קצרצר עם אחד מראשיה, שהיה עד אז זר להם כמעט לחלוטין. הוא מוזמן לחתונה שלהם באופן מקרי על ידי האישה, ולכבודה מעניק להם תשורה שתשנה את חייהם - את ספר הכללים של הכת. האישה, שהזמינה את הזר לחתונתה והולכת לסבך את עצמה ואת בעלה, היא לא פחות מעורכת דין מוצלחת, ובכל זאת היא חותמת על מסמכים משפטיים שמוגשים לה מטעם הארגון, בלי להתעמק בהם.
האקראיות הזו משמעותית ומפריעה למהלך הקריאה של הרומן. כל השאר, ולו הדברים ההזויים ביותר שמתגלים לנו במהלכו, ניתנים ברובם לעיכול, בעיקר אחרי שהתרגלנו ליצירות דיסטופיות מורכבות ואפלות לא פחות מ"ברית הנישואים", דוגמת "סיפורה של שפחה" או "ווסטוורלד". מאחר שהתנאי להיסחף לתוך הרומן הוא להישאב עם הזוג החביב לעולם הזר והמאיים שהם נשאבים אליו, מעיבה על התהליך התהייה מדוע הם עשו זאת מלכתחילה.
ניכר שהמחברת, מישל ריצ'מונד, מודעת לבעיה הזו ומנסה לפתור אותה בדרכים גמלוניות ולא משכנעות. יש שלל תירוצים שהיא שולפת: הם לא קראו את האותיות הקטנות של החוזים שעליהם חתמו, הם התייחסו לכל העניין כמשחק, לאישה יש נפש הרפתקנית והגבר רצה לקשור את זוגתו אליו בדרך זו. "ברית הנישואים" אמנם עוסק בסוגיה חשובה של ציות לסמכות, אך אינו נענה לאתגר שהוא עצמו מציב, ולמעשה די זונח אותו. הוא מציג את הציות של הזוג לכת כעובדה מוגמרת וממעיט לפענח את מקורותיו.
כריכת הספר (ידיעות ספרים)
אמינות הסיפור והדמויות הראשיות שלו נפגמת כבר מראשיתו, אבל למי שמצליח להעלים מכך עין מחכה ספר מעניין ואף מעורר מחשבה. כת "הברית" שאליה נשאב הזוג שמה לה למטרה עליונה לשפר את חיי הנישואים של החברים בה, ולגרום להם להיות נצחיים. אין לה אידיאולוגיות פוליטיות, לאומיות או דתיות, והיא אף לא מתירה חופש מיני או חירויות רוחניות שונות. זו בהחלט הברקה בכל הקשור לכתות ולחיים בכלל.
למרות הדרך הקיצונית והאלימה שהארגון נוקט כדי לגרום למאמיניו לציית לחוקים - המטרה עצמה נאה. חברי הארגון מתחייבים, למשל, להגיע מוקדם הביתה מהעבודה, לצאת עם בן הזוג לנופש מושקע אחת לכמה חודשים, לנהל איתו תקשורת מכבדת ופתוחה וחיי סקס פעילים, ובאופן כללי להתייחס לפרטנר כאל הדבר החשוב ביותר בחיים.
העצות והתובנות הזוגיות הבריאות הללו מקילות את עיכול העלילה הדיסטופית, שהופכת לחולנית ואפלה מרגע לרגע. הן גם גורמות לקוראים לערוך רפלקסיה פנימית על הזוגיות שלהם ולשאול את עצמם שאלות עליה.
אך האם הארגון אכן מתעניין בזוגיות של חבריו, או שיש לו, כמו לארגונים מפוקפקים אחרים, אג'נדה סמויה ויצר סדיסטי במיוחד? "ברית הנישואים" מספק עלילה מותחת, והעובדה שהוא נכתב מנקודת מבטו של גבר מודע ורגיש, מטפל זוגי במקצועו ובעל רפלקסיות עמוקות לגבי זוגיות בכלל ולגבי זו של עצמו בפרט - מוסיפה לו רבות.
ברית הנישואים / מישל ריצ'מונד
ספרי עליית הגג/ידיעות ספרים, 525 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו