שחרורה של מזל דדון - עדות לביזיון

מזל דדון קיבלה אתמול את חירותה מיד בעלה, סרבן הגט, ירון אטיאס. מדינה שלמה יצאה במחול על חירותה של אישה אחת, שנגעה לכולנו בלב. 

כמה עצוב שמדינה שלמה מחכה לגט כאילו מדובר בגזירה משמים ולא באדם בשר ודם, ההתרגשות מהנס שאירע, אינו אלא בזיון של החברה היהודית כולה. איך תיתכן מציאות בה המובן מאליו הופך להיות בחזקת נס משמיים.

הטרגדיה הזו מלווה אותנו בשגרת העבודה ב'יד לאישה'. אנחנו נעות מבירה עמיקתא של הסרבנות לאיגרא רמה של השחרור, נאחזות ברגע השחרור של אחת כדי לשרוד מסע של אחרת. צוות של לוחמות שעם כל תיק חדש שנקלט במערכת, מגייסות כוחות על, להביא לסופו הטוב. 

שוו בנפשכם 150 מזל דדון, 150 נשים מסורבות גט ועגונות שאנו מייצגות מדי שנה. הצעירה שבהן, עוד לא בת 20, הייתה נשואה שבועיים ומסורבת גט שנתיים. המבוגרת שבהן בת 78 - אחרי שנים של חיים בצל אלימות, בהן רק חלמה למצוא אהבה. אחרת בת 35, ברחה מבעל אלים ואכזרי אחרי 3 שנות נישואים. השעון הביולוגי שלה מתקתק, היא חולמת על ילד, אך מוחזקת שבויה בידי בעלה.

ירון אטיאס // צילום: באדיבות המשפחה

לעיתים הבעלים נמצאים בארץ ועומדים על סרבנותם, הם טוענים "לשלום בית". האחד חי בזוגיות עם אישה אחרת כאשר "היא רק שותפה לדירה". אחר רשום באתר הכרויות ויוצא עם נשים אחרות, מציג עצמו כגרוש המחפש התחלה חדשה. לעיתים הם ברחו מעבר לים, לארצות שבהם הם יכולים להעלם, להינשא מחדש, להביא 3 ילדים לעולם. הם ממשיכים בחייהם בעוד זוגתם נותרה מאחור וחיה עמדו מלכת. עילות הלכתיות לגירושין לכאורה אין, חיוב גט אין, והגט נראה כמו חלום רחוק.

שואלים אותי לא פעם איך אנחנו שורדות את העבודה הקשה של שחרור נשים מסורבות גט, כמה רוע מתגלה לעיננו, כמה חוסר אונים מול המערכת, מול הניצול הציני של ההלכה שמחייבת את רצונו של הבעל ומשאירה את האישה כבולה אליו. ובכן, היום הייתה הזדמנות לכל בית ישראל לגעת באור.

רק בשבוע שעבר השתחררה באמצעותנו א' שהייתה מסורבת גט במשך 12 שנים, והגיעה אלינו לפני מספר חודשים כשהיא כבר מיואשת. את המאבק שלה היא ניהלה במשך 12 שנים, לבדה. ללא אורות זרקורים, ללא תמיכה של חברי וחברות כנסת, ללא ראיונות טלוויזיה. לבד. כמו רוב מסורבות הגט .

פנינה עומר // צילום: יחצ

המפגש עם א' שהיה בו רק גרעין קטן של תקווה שהביא אותה לבקש את עזרתנו, הצית אצלנו כמו תמיד את רוח הלחימה. כשבעלה הגיעה לבית הדין מלווה בעובדת הסוציאלית שלנו, היא חשבה שהיא צופה בחזיון תעתועים, אך כשהגט הושם בידה החלום הפך למציאות, הייאוש לשמחה, החידלון לתקווה גדולה.

השמחה הגדולה וההתרגשות האמיתית שליוותה את שחרורה של מזל דדון, מבעלה סרבן הגט ירון אטיאס, הייתה טעימה מן החופש. את הטעימה הזו מבקשות נשים רבות שלא זכו לאור הזרקורים וממשיכות לבקש את חירותן, ואנחנו כאן בשבילן, עד קבלת הגט והיציאה אל החופש.

הכותבת היא מנכ"לית ארגון 'יד לאישה', ארגון סיוע לעגונות ומסורבות גט, מבית רשת אור תורה סטון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו