כבר קרוב ל־15 שנה שקוברים בישראל בקבורה רוויה, כלומר בשיטות שונות שאינן קבורה בשדה, מהסיבה שהמקום בקבורת השדה המסורתית הולך ונגמר, אך הציבור מתקשה להתרגל. כעת מציע ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) להעביר תמריץ כספי בסך של כ־2,000 שקלים לכל משפחה שתקבור את יקירה בקבורה רוויה.
בכל שנה נפטרים כ־35 אלף יהודים, ובישראל יש כ־1,200 בתי עלמין. ההחלטה לצופף את הקבורה התקבלה בממשלה כבר ב־1996, וב־1999 היה ברור שהמקום לקבורת שדה עומד להיגמר.
ב־2005 הוקם בניין הקבורה הראשון, בהר המנוחות בירושלים, ומאז הונהגו כמה סוגים של קבורה רוויה (שם כולל לקבורה שאינה בשדה): קבורת סנהדרין (בכוכים), קבורת מכפלה (שאותה מכינים מראש בשתי קומות מתחת לאדמה), קבורה רמה (במבנה רב־קומות, אולם הנפטר לא נטמן בכוך אלא ברצפת הבטון) וקבורת על (שנעשית בדיעבד, כשבן משפחה מבקש להיקבר מעל קרובו שכבר קבור).
בשנים האחרונות יש קבורה רוויה בבתי הקברות הגדולים בירושלים, בתל אביב ובחיפה, שבהם מורגשת מצוקת מקום. הקבורה הרוויה היא בחינם, בעוד קבורת שדה יכולה להגיע לעלות של 40 אלף שקלים ואף יותר. למרות זאת, על פי חברה קדישא, 60 אחוזים מהציבור הישראלי מעדיפים לשלם את הכסף ולהיקבר בקבורת שדה.
כעת מציע ח"כ מלכיאלי לתמרץ את מי שיקבור את יקירו בקבורה רוויה. "הצפיפות ההולכת וגדלה, כמו גם המחסור בקרקעות בבתי העלמין ברחבי הארץ, הביאו לכך שחייבים לעודד את הקבורה הרוויה לאנשים שרבותיהם התירו להם להיקבר כך", אומר מלכיאלי, ומוסיף כי "מצוקת המקום הגדולה עומדת בעינה, ויש חשש גדול שבשנים הקרובות, לא תהיה יותר קבורת שדה לאנשים החפצים להיטמן בקרקע. אי לכך, יזמתי הצעת חוק שבהתאם להחלטת הממשלה לעידוד הקבורה הרוויה, משפחות הנפטרים אשר יבחרו בקבורה רוויה יתומרצו ישירות, כאשר התמריץ יהא דיפרנציאלי בהתאם לרמת הצפיפות בקבורה ובהתאם לסוג הקבורה".
"הצפיפות הולכת וגדלה", ח"כ מלכיאלי // צילום ארכיון: דודי ועקנין
את החישוב המדויק של כמה תקבל משפחה שתסכים לקבור בקבורה רוויה הוא משאיר למשרד האוצר והגורמים שיבדקו את הרעיון, אך לדבריו, כבר כיום חברות הקדישא מקבלות על כל קבר בקבורה רוויה כ־2,000 שקלים, שאותם אפשר להעביר למשפחות.
בחברה קדישא מעודדים את הרעיון. אברהם מנלה, יו"ר פורום חברות הקדישא בישראל, אמר ל"ישראל היום" כי "כשהתחלנו לקבור בקבורה רוויה רק בודדים הסכימו, היום זה כבר כ־40 אחוזים, אבל עדיין, הרוב לא מסכים לזה. קשה לשנות הרגלים, והציבור רגיל לקבורת שדה אלפי שנים, אי אפשר לשנות את זה בזבנג וגמרנו. הרעיון לתת תמריץ הוא רעיון טוב".
לדבריו, "קבורה בקומות מכובדת ונוחה יותר. אין שמש, אין גשם, המקום מכובד, ועדיין יש תחושה שכופים את זה על הציבור כי המקום הולך ונגמר. במקום לכפות צריך לעודד ולתת תמריץ". מנלה מבהיר כי "קבורה רוויה היא לא מדיניות של חברה קדישא, זו מדיניות של ממשלת ישראל ורשויות התכנון, שנכפתה עלינו, ואנחנו, כזרוע מבצעת, פועלים על פי מדיניות הממשלה".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
