כניסת חג שמיני עצרת:
ערב חג שני יחל ביום רביעי, 23.10.2024, כ"א בתשרי ה'תשפ"ה:
ירושלים – 17:22
תל אביב – 17:38
חיפה – 17:30
באר שבע – 17:40
צפת – 17:30
אילת – 17:31
עזה – 17:32
אריאל – 17:27
קריית שמונה – 17:25
צאת החג:
החג יסתיים ביום חמישי, 24.10.2024, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ה:
ירושלים – 18:34
תל אביב – 18:36
חיפה – 18:34
באר שבע – 18:36
צפת – 18:36
אילת – 18:37
עזה – 18:37
אריאל – 18:34
קריית שמונה – 18:32
זמני כניסת ויציאת החג בעולם:
ניו יורק – כניסת החג: 17:43, צאת החג: 18:44
לונדון – כניסת החג: 17:21, צאת החג: 18:39
לוס אנג'לס – כניסת החג: 17:50, צאת החג: 18:46
פריז – כניסת החג: 18:16, צאת החג: 19:32
ברלין – כניסת החג: 17:27, צאת החג: 18:43
רומא – כניסת החג: 17:46, צאת החג: 18:57
ברצלונה – כניסת החג: 18:28, צאת החג: 19:39
אמסטרדם – כניסת החג: 17:58, צאת החג: 19:18
פראג – כניסת החג: 17:27, צאת החג: 18:42
בנגקוק – כניסת החג: 17:24, צאת החג: 18:27
מזג האוויר בערב החג
בערב חג שני של סוכות, מזג האוויר צפוי להיות נעים עם ירידה נוספת בטמפרטורות. בערים המרכזיות הטמפרטורות ינועו בין 16 ל-24 מעלות, כאשר בירושלים יורגש קרירות קלה יותר בהשוואה לערים אחרות. באילת, צפויה להימשך אווירה חמימה יחסית.
מזג האוויר בערב חג:
- ירושלים – 16 מעלות
- תל אביב – 20 מעלות
- חיפה – 20 מעלות
- באר שבע – 20 מעלות
- אילת – 24 מעלות
ביום החג עצמו ייתכנו שינויים קלים בטמפרטורות, וייתכן כי תחול התחממות קלה באזורים הדרומיים.
מנהגים והלכות לימים אלה
בימי החג יש חשיבות רבה לישיבה בסוכה עד לצאת החג, ובמיוחד בימי הושענא רבה. בימי שמיני עצרת ושמחת תורה, אמנם לא נוהגים לשבת בסוכה, אך יש הנוהגים להמשיך את המנהג כזכר לסוכות. חשוב לציין שבחוץ לארץ החג נמשך יומיים, כאשר יום שמחת תורה הוא המשכו של שמיני עצרת, בעוד שבארץ מדובר ביום אחד בלבד.
שמיני עצרת הוא חג עצמאי המסמל את סיום חגי תשרי. זהו יום של התכנסות רוחנית, בו מתמקדים בתפילות ונחשב ליום של רוגע ושלמות. בשונה מסוכות, אין מצוות הישיבה בסוכה או נטילת ארבעת המינים, והדגש הוא על התפילה והחיבור הפנימי. בארץ ישראל, שמחת תורה נחגגת באותו היום, בעוד שבחוץ לארץ מדובר ביום נוסף. שמחת תורה משלים את שמיני עצרת ומציין את סיום מחזור הקריאה השנתי בתורה והתחלתו מחדש. זהו חג מלא שמחה, ריקודים והקפות עם ספרי התורה, המסמל את ההתחדשות והמחזוריות של לימוד התורה.
ביום הושענא רבה, מנהג חשוב הוא הקפת התיבה עם ארבעת המינים, ובשעות הבוקר המוקדמות נוהגים לומר את תפילת ההושענות. שמיני עצרת ושמחת תורה חותמים את ימי הסוכות בתפילות ובשמחה על סיום והתחלה מחדש של קריאת התורה.
ברכת הכהנים
במהלך חול המועד סוכות מתקיימת ברכת הכהנים המסורתית בכותל המערבי. מומלץ להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב וליהנות מהמעמד המרגש. בימי שמיני עצרת ושמחת תורה, ברכת הכהנים נאמרת כחלק מתפילת החג, אך היא אינה נחשבת ייחודית לימי החג הללו, והשמחה מתמקדת בעיקר בסיום המחזור השנתי של קריאת התורה
שמחת תורה: משמעות החג ומנהגיו
שם החג
חג שמחת תורה מציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש. בתחילת הדרך החג כונה "יום טוב האחרון של חג" או "יום שני של שמיני עצרת", אולם עם השנים התקבע השם שמחת תורה, המסמל את השמחה של סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש (רב עמרם גאון, הרי"ץ גיאת).
אופי החג
השמחה בשמחת תורה מתבטאת באמירת פיוטים, שירה וריקודים עם ספרי התורה. השמחה נובעת מהתורה ומהסיום המחזורי שלה, המסמל את חשיבות לימוד התורה והתחדשותו בכל שנה. על פי מדרשים, מקור השמחה הוא בסעודות של סיום תורה, ומשם התפתחה למסורת של ריקודים והקפות עם ספרי התורה (מדרש שיר השירים רבה, ספר האשכול).
קריאת התורה בשמחת תורה
ביום שמחת תורה קוראים את פרשת "וזאת הברכה", המסיימת את ספר דברים. נוהגים לכבד את כל הקהל בעלייה לתורה, כולל ילדים שעולים לתורה יחד. לאחר מכן, מתחילים את פרשת "בראשית" כדי לסמל את מחזוריות התורה. "חתן תורה" זוכה בכבוד לקרוא את סיום פרשת "וזאת הברכה", ו"חתן בראשית" קורא את תחילת פרשת "בראשית" (הלכות לולב, הרי"ץ גיאת).
חתני התורה
בבתי כנסת רבים נהוג לכבד שני חתנים מיוחדים בשמחת תורה: "חתן תורה", שקורא את סיום פרשת "וזאת הברכה", ו"חתן בראשית", שקורא את תחילת פרשת "בראשית". טקס זה מסמל את המחזוריות של התורה ואת ההתחלה החדשה מיד לאחר הסיום (מסורת קהילות תימן, מערב אירופה).
מנהג ההקפות
אחד המנהגים המרכזיים בשמחת תורה הוא ההקפות. במהלך ההקפות מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ומקיפים את הבימה שבע פעמים עם ספרי התורה, תוך שירה וריקודים. המנהג הזה משלב את הריקוד עם הכבוד לתורה, ומהווה חלק מרכזי בשמחת תורה (מנהג האר"י, הרי"ץ גיאת).
סדר ההקפות
במהלך שמחת תורה, ההקפות נערכות גם בליל החג וגם ביום עצמו. בכל הקפה מוביל שליח הציבור את המתפללים סביב הבימה תוך קריאה בפסוקים הקשורים לשמחה ולכבוד התורה. ברוב הקהילות נהוג להקיף את הבימה שבע פעמים, תוך כדי ריקודים ושירה עם ספרי התורה. הילדים משתתפים בהקפות עם דגלים או ספרי תורה קטנים, והמבוגרים מרקידים אותם על הכתפיים (רמ"א, שולחן ערוך).
קבלת המנהג
מנהג ההקפות התקבל באופן רחב בכל קהילות ישראל, למרות שבהתחלה היה קיים באזורים מסוימים בלבד. לאורך השנים, המנהג התפשט למגוון קהילות והפך לחלק בלתי נפרד מחגיגות שמחת תורה. אפילו בקהילות שבהן המנהג לא התקבל בתחילה, כמו במערב אירופה, הוא אומץ בהמשך השנים (דברי קהילות, ר' שלמה זלמן גייגר).
הקפות שניות
בישראל, במוצאי החג נהוג לערוך "הקפות שניות", בהן מוציאים את ספרי התורה לרחובות העיר וממשיכים את הריקודים והשמחה. המנהג הזה החל במאה ה-16 בצפת והתפשט בהמשך לירושלים ולשאר הארץ. ההקפות השניות מאפשרות לציבור הרחב להשתתף בשמחת תורה, כולל מי שלא היה יכול להשתתף בהקפות ביום עצמו (שער הכוונות, ר' חיים ויטאל).
תחבורה ציבורית במהלך החג
בערב חג שני של סוכות, יום רביעי ה-23 באוקטובר, התחבורה הציבורית תפעל במתכונת שישי ותיפסק עם כניסת החג. בצאת החג, התחבורה הציבורית תחזור לפעילות מלאה ביום חמישי ה-24 באוקטובר בערב.
חופשת סוכות בבתי הספר והגנים
החופשה במערכת החינוך תימשך עד יום שבת, ה-26 באוקטובר, עם חזרה ללימודים ביום ראשון, ה-27 באוקטובר.
ללוח החופשות המלא בבתי הספר והגנים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו