רוב יהודי גורף: מוכנים לשינוי יסודי בחברה - לטובת היום שאחרי

100 ימים לתוך מלחמת חרבות ברזל - הציבור היהודי בישראל מאוחד יותר, מוכן לקדם פשרות ולחולל שינוי עומק כדי לשמר את האחדות והסולידריות גם ביום שלאחר המלחמה. כך עולה מסקר חדש של עמותת "לובי המיליון" ו"מרכז מנומדין למשפט יהודי דמוקרטי" באוניברסיטת בר־אילן.

לדברי יוזמיו, הסקר נערך דווקא בעיצומה של המלחמה, כדי לבחון אם הטלטלה הציבורית ותחושת השותפות והאחדות מהוות, פתח ליצירת הסכמה רחבת־היקף סביב שינויים נחוצים ביחסי דת ומדינה.

הסקר בוצע באמצעות מכון "שילוב", בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל, ונותח על ידי חברת "ספינקס".

תוצאות הסקר אופטימיות ומלמדות כי כ-70 אחוזים מהציבור היהודי בארץ חשים בעקבות המלחמה שותפות עמוקה יותר עם כלל חלקי החברה היהודית בישראל ועם יהדות התפוצות.

תחושת השותפות התחזקה משמעותית גם במגזרים החרדי (78 אחוזים) והדתי (84 אחוזים), כמו גם בקרב העולים מברית המועצות לשעבר (75 אחוזים) ומשאר המדינות (85 אחוזים).

תומכים ב"זרע ישראל"

בהקשר הדת, 61 אחוזים סבורים כי על הרבנות לאמץ גישה הלכתית מקילה וקשובה יותר לעמדות הציבור הישראלי, כדי לשמור על האחדות בעם. דבר זה מתבטא באופן ניכר בנוגע לשינוי נדרש במדיניות הרווחת ל"זרע ישראל" - בן או נכד ליהודי, אך לא על פי ההלכה, סוגיה שבשנים האחרונות עומדת בלב המחלוקת (ראו בטבלה).

בסוגיה זו, רוב הציבור היהודי (71 אחוזים) רואה במשרתים בצבא או בשירות לאומי כחלק מהעם היהודי, אף שהם מזרע ישראל ולא מוכרים כיהודים על פי ההלכה. כך גם בנושאי הקבורה, הגיור והנישואים: 68 אחוזים מאמינים שהמשרתים מזרע ישראל זכאים להיקבר בבית עלמין יהודי ללא הפרדה ניכרת, 67 אחוזים תומכים בהצעת הליך גיור מזורז למעוניינים בכך, ו-65 אחוזים דורשים שהמדינה תציע פתרונות לאלו שמעוניינים להתחתן עם יהודים.

לדברי אלקס ריף, מנכ"לית לובי המיליון, "מעולם לא הרגשנו מאוחדים יותר, ולשותפות הגורל בינינו מעולם לא הייתה משמעות ממשית יותר."ככל שחולפים הימים נראה שבניגוד למקבלי ההחלטות שחוזרים לפוליטיקה קטנה, למחנאות ולאותה ראייה קצרת־טווח - הציבור הישראלי נמצא כמה צעדים קדימה: הוא מוכן להביט אל השאלות המורכבות של הציבוריות הישראלית, להכריע ולהעניק שייכות ושוויון לכל מי ששותף עימו לגורל היהודי".

אלעד קפלן, מנהל מרכז מנומדין, מוסיף כי "לכידות החברה הישראלית היא צורך קיומי, והנתונים מעידים שרובה הגדול רוצה להגיע להסכמות סביב סוגיות יסוד שנוגעות לדמותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. היכולת לעמוד מול אויבינו תלויה ביכולתנו לעמוד יחד, מתוך כבוד כלפי האחר".