הסימנים ומשמעותם: התפילות, המנהגים וכל הברכות הייחודיות לראש השנה

ראש השנה תשפ"ד מתקרב וככל ראש השנה הוא יצוין בתפילות חגיגיות, תקיעות בשופר ובברכות שנה טובה. מעבר לכך נהגו בקהילות ישראל לציין את ראש השנה בשורה ארוכה של מנהגים שמטרתם לסמל את השאיפה שלנו לכך שבורא עולם יגזור עלינו שנה טובה.

לחצו למעבר - אלו הם זמני כניסה ויציאת חג ראש השנה

כיון שמדובר בראש השנה, ולמעשה בפתחה של השנה היהודית כולה, כמות המנהגים הייחודיים המסמלים את משמעות האירוע וחשיבותו גדולה במיוחד. 

ערב היום

התרת נדרים: בערב ראש השנה נהוג המנהג לפיו האדם מבקש לבטל את כל השבועות, הנדרים וההבטחות שקיבל על עצמו לאורך השנה, וזאת כדי שלא לעמוד לדין שמיים על הנדרים שלא קיים. לשם כך כל אדם מבקש התרה של נדריו בפני שלושה אנשים שמהווים מעין בית דין, בסדר שלרוב מתקיים בבית הכנסת, שבכוחו לשחרר את האדם מהבטחותיו.

הליכה לקברי צדיקים בערב החג: יהודים רבים נהגו ללכת להתפלל בקברי צדיקים בערב ראש השנה, ולהתפלל שם לפני ה' בבקשה שהצדיקים יהיו מליצי יושר עלינו. המקור הקדום להליכה דווקא לקברים אלו מופיעה בספר הגר"א. הגאון מוילנא גם אמר: "עיקר השראת השכינה בדורותינו אלה – בקברי צדיקים".

עלייה לקברי ההורים: יש שנהגו לעלות לפקוד את קברי האבות והאימהות שלהם בערב ראש השנה וזאת כדי להתפלל על הנפטרים, כדי שייגזר עליהם בשמיים דין טוב עוד יותר ממה שנגזר כבר בעבר. המקור למנהג זה הוא מן המקורות שם נכתב: "ספרי חיים ומתים פתוחים לפניך".

צום: יש שנהגו לצום בערב ראש השנה כדי להיטהר ולבקש כפרה על עצם לפני יום הדין הגדול.

שחיטת כבש: נהגו לשחוט כבש בערב ראש השנה כדי שיהיה בשר חדש לכבוש שמחת היום.

טבילה במקווה: רבים נוהגים לטבול במקווה כדי להיטהר לקראת החג.

כביסה ותספורת: המנהג הוא שמכבסים ומסתפרים בערב ראש השנה, להראות שאנו בטוחים בחסדו יתברך שיוציא לאור משפטנו לטובה.

החג עצמו

סימני סעודת החג. סעודת הערב בראש השנה היא גם הסעודה הראשונה של השנה החדשה. לכן נערכים בה המון מנהגים סמליים דרכם אנו מבקשים שנה טובה לעצמנו, שנה שבה אויבי עם ישראל הזוממים להרע לנו יפגעו בעצמם.

בדרך כלל מתקיים קשר בין הסמל עצמו לבקשה הקשורה אליו. כלומר יש דמיון ויזואלי בין המאכל עצמו לבקשה הקשורה אליו. לפני כל סימן כזה אנו מתפללים "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו..." ואז מסיימים את הברכה הקשורה בסימן עצמו. 

תמר - שייתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו.
שעועית (נקראת רוביא בארמית) - שירבו זכויותינו ותלבבנו.
כרתי (כרישה) - שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו.
סילקא (סלק) - שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו.
קרא (דלעת) - שתקרע רוע גזר דיננו, ויקראו לפניך זכויותינו.
רימון - שנהיה מלאים מצוות כרימון.
תפוח בדבש - שתתחדש (או שתחדש) עלינו שנה טובה ומתוקה.
ראש של דג (או כבש) - ושנהיה לראש ולא לזנב.
שומשום - שנפרה ונרבה כשומשומין
תאנה - שתהא שנה זו טובה ומתוקה עלינו כדבלה
ריאת בעל חיים -שתהיה שנה זו קלה עלינו כריאה
לב - שתפתח ליבנו בתורה
זית - שירבו זכויותנו כשתילי זיתים

מאכלים שלא אוכלים: נוהגים בראש השנה להימנע מאכילת מאכלים חמוצים. כמו כן נמנעים מלאכול אגוזים כיון שאגוז בגימטריה שווה לגימטריה של המילה חטא (חשוב לציין שבימי קדם לא היתה המילה א' במילה חטא, אלא כתבו חט בלבד, ולכן הגימטריה של האגוז שווה לגמטריה של חט). יש כאלו גם כן שנמנעים מאכילת מאכלים שחורים בראש השנה ולכן יש שנוהגים שלא לשתות קפה בראש השנה כי צבעו שחור.

חלות בצורות שונות: מעבר לאכילת הסימנים עצמם, יש כאלו גם שאופים חלות בצורות שונות המסמלות בקשות ודברים טובים עבור האדם בשנה החדשה. במסגרת זו יש שאוכלים חלות בצורת סולמות, לבטא את "מי יישפל ומי ירום"; יש שאוכלים חלות בדמות ציפורים, לפי הפסוק: "כצפורים עפות כן יגן ה' צבאות על ירושלים" (ישעיהו לא,ה); מקובל גם לאפות חלות עגולות, מקושטות בעלי בצק היוצרים מעין כתר, שהרי ראש-השנה הוא יום הכתרת הקב"ה. טעם נוסף לחלות עגולות, שהן נועדו לבטא את גלגל המזלות של חודשי השנה.

סכין חדש: יש שנהגו לחתוך את החלות דווקא בסכין חדש בלילה הראשון של ראש השנה כדי לסמל בכך בקשה לחיים טובים מהבורא כיון שנאמר החותך חיים לכל חי.

התוקע בשופר: נהגו בקהילות ישראל להעלות את מי שתוקע בשור בכל אחד מהימים לחמישי בקריאת התורה.

אמירת תהילים: כיוון שיש סגולה בהתקבלות התפילות שלנו דרך אמירת תהילים, יש שנהגו להגיד כמה שיותר פרקי תהילים בשני ימי ראש השנה. בשני ימי ראש השנה יש הנוהגים לסיים שני ספרי תהילים - כנגד "כפר" בגימטריה (300), השווה ל-150 פרקי תהילים כפול שני הספרים.

לא לכעוס: כיון שראש השנה קובע את דינו של האדם למשך השנה כולה, רצוי לא לכעוס ביום זה כדי שלא יקרה מצב שבגלל הכעס הזה יהיו לו הרבה כעסים לאורך השנה.

בכי בראש השנה: יש מסורת בשם האר"י הקדוש לבכות בראש השנה כי זה סימן טוב שאומר כי הנפש של הבוכה היא הגונה ושלמה. מנגד הגאון מווילנא אמר שאין לבכות בראש השנה כדברי הכתוב (נחמיה ח, ט), "אל תתאבלו ואל תבכו וכו', לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וכו', ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם". אולם ככל הנראה הגר"א התכוון לבכי סתם והאר"י התכוון לבכי בתפילה ולכן אין סתירה בין הדברים.

שמיעת תקיעת שופר לנשים: למעשה נשים פטורות מלשמוע תקיעת שופר כי זו מצווה שהזמן גרמה, אולם נהגו הנשים להחמיר על עצמן בנושא זה והן כן מגיעות להגיע לשמוע את התקיעה בשופר.

תשליך: אחד המנהגים המיוחדים של החג הוא טקס סמלי בו אנחנו נפטרים מהחטאים שלנו על ידי השלכה סמלית שלהם אל מעמקי הים, שם הם לא פוגעים באף אחד ולמעשה נעלמים. משום כך נוהגים ללכת אל מקור מים, כאשר הים רחוק, שמסמל את הים, ולהגיד בו את תפילת התשליך, שהיא תפילה ובקשה מאלוקים שכל מעשינו הרעים יעלמו, כאילו הושלכו לים.

הימנעות משינה במהלך היום: כיון שראש השנה הוא היום שבו נקבע מזלו של האדם לשנה כולה, יש כאלו שנהגו שלא לישון במהלך היום הזה כדי שלא יישן מזלם במהלך השנה גם כן.

הימנעות מעישון: המנהג הוא שגם מי שמעשנים כל השנה לא יעשנו בראש השנה כי העישון הוא סימן לקלות ראש

תוספת מהחג לחול: נוהגים בסוף ראש השנה להמשיך את החג עוד קצת אל היום הבא וזאת כדי להעביר את קדושת היום לשאר ימי השנה.