משך ההמתנה הממוצע לטיפול פסיכולוגי הוא הארוך ביותר מכל תחומי רפואת המומחים - 150 ימים בממוצע - ארוך יותר מהמתנה לאנדוקרינולוג (90 יום), לנוירולוג (32 יום), לקרדיולוג (15), רופא נשים (9) ואף אוזן גרון (7). כך עולה מנתונים שהוצגו היום (ראשון) במועצת הבריאות במלאת שלוש שנים וחצי לרפורמה בבריאות הנפש, במסגרתה הועברו טיפולים נפשיים לאחריות קופות החולים.
מהנתונים עולה כי מלבד תורי המתנה ארוכים לשירות, מספר הילדים והמבוגרים שמקבלים טיפול נפשי הוכפל, אך עדיין רחוק מהמקובל במדינות העולם, מספר הטיפולים השנתי הממוצע עדיין נמוך וכדי להגדיל את הכנסותיהן חלק מהקופות מעבירות שליש מהמטופלים למסלול פרטי בו המטופלים משלמים 130 שקלים לטיפול במקום 30 שקלים בלבד במסלול הציבורי.
הרפורמה בבריאות הנפש יצאה לדרך ביולי 2015 כאשר קופות החולים קיבלו תקציב של 1.9 מיליארד שקלים שמיועד לפיתוח מרפאות בתחום. הקופות קיבלו על עצמן אחריות לנתן טיפולים נפשיים, לצד המרפאות הממשלתיות שפעלו עד אז.
ערב הרפורמה רק 0.5% מהילדים ו-2% מהמבוגרים קיבלו טיפול נפשי והיעד המקורי היה העלאת אחוז המטופלים ל-2% מהילדים ו-4% מהבוגרים.
מהנתונים עולה כי שיעור המטופלים מתקרב ליעד: בכללית טופלו רק 1.6% מהילדים, בלאומית 2.3% ובמכבי 2.15% (קופת חולים מאוחדת לא מסרו נתונים). עם זאת ישראל עדיין רחוקה מהשיעור המקובל בעולם לפיו 3 אחוז מהילדים מקבלים טיפול נפשי.
מבוגרים
בשלוש השנים של הרפורמה בבריאות הנפש גדל מספר המבוגרים המטופלים ב-15 אחוז. בסך הכל טופלו מכלל המבוגרים בכללית 3.07% מהמבוגרים, לאומית - 4% ומכבי - 3.86%. סך הכל כ-300 אלף מבוגרים בשנה. שיעור שרחוק עדיין מהשיעור הממוצע בעולם- 5%.
משרד הבריאות קבע יעד לפיו מטופל מבוגר יזכה ל-9 עד 12 טיפולים (מגעים) בממוצע בשנה. הממוצע בישראל רחוק מאד מכך: 7.64 מפגשים למטופל בכללית, 7.04 בלאומית ו-6 בלבד במכבי.
במשרד הבריאות מציינים כי פתיחה של עשרות מרפאות ונקודות שירות חדשות שיפרה את הנגישות לטיפול נפשי ישנם כיום כ-750 אתרים בהם ניתן טיפול נפשי, ממרפאות רב-מקצועיות, ועד למטפלים יחידים במרפאות הקהילה.
למרות שהמסלול הציבורי מאפשר לקבל טיפול נפשי בהשתתפות עצמית של 30 שקלים בלבד, במכבי ובמאוחדת כשליש מהטיפולים היו בהשתתפות עצמית גבוהה במסלול "פסיכותרפיסט עצמאי" (תשלום של 136 שקלים למפגש, 500 לחודש) בלאומית 12% מהטיפולים היו במסלול מטפל עצמאי ובכללית - 9.4%.
בשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ציינו בהתייחס לנתונים כי "כפי שמשתקף במספר המטופלים ובתורי ההמתנה- הציבור מעוניין ופונה לקבל טיפול נפשי. במגזר הערבי והחרדי יש עליה משמעותית בפניה לטיפול מאז הרפורמה, בניגוד אולי לחלק מהתחזיות".
עם זאת הציבו יעדים להמשך "בהינתן שיעור הסובלים ממצוקות נפשיות, היקף המטופלים ותורי המתנה נדרש המשך פיתוח מאסיבי של מרפאות, וגיוס של מאות תקנים חדשים למערכת, בדגש על מטפלים פסיכותרפיסטים (אשר ישנם בישראל). יש לשאול האם בריאות הנפש מקבלת את המקום הראוי לה - קלינית ותקציבית - למול תחומי בריאות אחרים – בהנהלות קופות החולים?"
שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה הזהיר: "קופות החולים קיבלו תקציב לבריאות הנפש והן חוסכות על גב המטופלים. אין מחלוקת שניתן לגייס פסיכולוגים רבים ובכל זאת הקופות לא מגייסות ויוצרות תורי המתנה.פסיכותרפיה, כמו תרופה, צריכה להינת ן בזמינות מיידית. אדם שכואבת לו הרגל יכול להמתין חודש, אבל בלי פסיכותרפיה אדם שמתמודד עם בעיה נפשית לא יכול לצאת מהמצב. משרד הבריאות חייב לקבוע קריטריונים של זמינות סבירה ומרחק סביר לצורך קבלת טיפול".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
