לפני כשנתיים סערה המדינה כאשר רופאים, הורים וילדים עזבו את המחלקה האונקולוגית־המטולוגית לילדים בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. כעת החליט מבקר המדינה לבדוק את מה שנחשבת לאחת הפרשות הקשות והחמורות בתולדות מערכת הבריאות בישראל.
המשבר בהדסה פרץ בעקבות סכסוך מתמשך בין צוות המחלקה האונקולוגית־המטולוגית לבין מנכ״ל בית החולים, פרופ' זאב רוטשטיין. בפברואר 2017 איים מנהל המחלקה, פרופ' מיקי וינטראוב, כי יעזוב את תפקידו, משום שזעם על שינויים שעליהם הכריז רוטשטיין, ובראשם איחוד בין מחלקת השתלת מוח העצם לילדים עם המחלקה המקבילה למבוגרים. וינטראוב אכן התפטר יחד עם רופאים נוספים מהמחלקה, והם ביקשו להיקלט בבית החולים שערי צדק כמחלקה שלמה. משרד הבריאות לא אישר את המעבר, והילדים המטופלים נאלצו בינתיים לנסוע לבתי חולים מרוחקים.
הבדיקה של התנהלות הגורמים השונים במשבר שפרץ בהדסה, נערכת במסגרת חקירה כוללת של המבקר, שנפתחה בעקבות טענות חמורות ושאלות קשות על הדרך שבה הנהלת משרד הבריאות מאשרת או פוסלת בקשות לפתיחת מחלקות ויחידות חדשות בבתי החולים בארץ, וטענות על בקרה כושלת שעורך משרד הבריאות בנושא חשוב זה. המבקר - השופט בדימוס יוסף שפירא - בודק אם הבקרה של משרד הבריאות נעשית באופן שוויוני ושקוף לציבור, כפי שנדרש. זאת, מכיוון שלפי הטענות שהועלו בפניו, האופן שבו היא נערכת כיום גורם לסכנה ממשית ולפגיעה קשה באיכות הטיפול הרפואי שמקבל הציבור בארץ, ולתחרות קשה על שירותיהם של הרופאים הבכירים, באמצעות הצעת שכר מוגזם. עוד בודק המבקר טענות חמורות על האישורים שנתנו בכירי משרד הבריאות ב־2015 לבית החולים שערי צדק בירושלים, לפתוח מערך נוירוכירורגי לניתוחי ראש ולצנתורי ראש, ועל האישור שניתן לשערי צדק ב־2016 להקמת מכון רדיותרפיה.
"ללא תוכנית"
לדברי בכיר במשרד הבריאות, החקירה של המבקר היא אחת הקשות בשנים האחרונות, מפני שעולות בה שאלות וטענות חמורות מאוד בנוגע למה שהיה אמור להיות התפקיד המרכזי של משרד הבריאות: תכנון מוקדם ובקרה קבועה על מערכת הבריאות, כדי לתת את השירות והטיפול הרפואי המיטבי לציבור.
"ברור, לצערי, שמשרד הבריאות אינו מממש את אחריותו ואת חובתו כלפי הציבור בארץ, ואינו מבצע את תפקידו כרגולטור בכל הנוגע לחלוקה מקצועית, נכונה וצודקת של השירותים הרפואיים, אשר להם נדרש הציבור במסגרות של מחלקות ויחידות המאושרות על ידיו בבתי החולים בארץ", אמר ל"ישראל היום" בכיר במערכת, "משרד הבריאות גם מגלה חולשה גדולה בתכנון אסטרטגי ארוך־טווח של מערכת הבריאות הלאומית ובחיזוי השירותים, הצרכים והמשאבים הלאומיים, הנדרשים לטובת הציבור בראייה רב שנתית. זה היה אמור להיות תפקידו המרכזי של משרד הבריאות כרגולטור, אבל הוא מפגין היעדר יכולת משווע, והמצב הזה מדאיג מאוד".
המבקר בודק גם טענות על כך שלמשרד הבריאות אין תוכנית רב שנתית כוללת, שמביאה בחשבון את המשמעויות וההשלכות הציבוריות, הרפואיות והתקציביות של פתיחת מחלקות או סגירתן, וגם את ההשפעה על כוח האדם הרפואי והסיעודי על בתי החולים, שלעיתים נפגעים כתוצאה מהחלטות אלה; על הפערים בין מרכז הארץ לאזורי הפריפריה בדרום ובצפון; ועל השאלות סביב הקמה כפולה ומקבילה של אותה פעילות רפואית על ידי בית החולים ועל ידי קופות החולים באותו יישוב.
ממשרד הבריאות נמסר: "על פי חוק המבקר, לא ניתן להתייחס פומבית לטיוטות דו"ח, וממילא מדובר בטיוטה שטרם קיבלה התייחסות של המשרד בדוח סופי.
משרד הבריאות ממלא את כל תפקידיו באופן מקצועי ומיטבי ומתוך ראיית טובת המטופלים והמערכת. המערכת הישראלית, הנחשבת למובילה בעולם, מיוחסת דבר ראשון לאיכות הניהול המקצועי במשרד. המשרד יתייחס באופן מסודר וכמקובל לטיוטת הדו"ח ונתייחס ציבורית לדו"ח הסופי לכשיפורסם".