מנגישים את המידע ליולדת

מהפכת השקיפות, שנכנסת בצעדים איטיים למערכת הבריאות, לא הגיעה למקום אחד - לחדרי הלידה. מדובר במקום שהוא הרווחי ביותר עבור בתי החולים אך גם זה שבו המטופלים, או ליתר דיוק המטופלות, יכולות ורוצות לעשות בחירה מושכלת. 

בעוד משרד הבריאות מפרסם נתונים על זיהומים בבתי החולים, על משך הזמן שבו תמתינו עד לצנתור ואפילו שביעות הרצון של המטופלים בחדרי המיון או במחלקות הפנימיות, אף אחד לא אוסף נתונים, ובטח שלא מפרסם אותם, על שביעות הרצון בחדרי הלידה.

לידה היא אחד השירותים הרווחיים ביותר, כאשר על כל לידה מקבל בית החולים 14,129 שקלים, סכום הגבוה פי שבעה מהתשלום עבור חולה שמאושפז במחלקה פנימית. ומכיוון שמדובר באוכלוסייה צעירה ובריאה, נשים רבות בוחרות ומחליטות מראש היכן יילדו, בחירה שגורמת לבתי החולים להשקיע באוכל מיוחד, בשיפוץ חדרי האשפוז, במחלקות שבהן אישה אחת בחדר ועוד.

את הנתונים על אודות התנאים בחדרי הלידה אפשר למצוא באתרי בתי החולים והם אינם מסתירים אותם, אך נתונים רגישים ומהותיים יותר איש אינו מפרסם בפומבי. פרויקט חדש בשם "יולדות", שם לעצמו למטרה להנגיש את המידע המוגש לנשים בנושא לידות בישראל. באתר https://yoldot.leidaraka.co.il יש תוכנת השוואה המאפשרת להשוות בין מדיניות בתי החולים בנושא לידה בכמה תחומים. באתר פועלים, גם בסיוע חוק חופש המידע, לחשוף נתונים סטטיסטיים ומספריים ב־23 תחומים שונים הקשורים לטיפול ביולדות בבתי החולים.

מדיניות יחס מיילדת ויולדת

אחד הנושאים המשפיעים ביותר על התקדמות הלידה הוא היחס של מיילדת אחת ליולדת, וזוהי אף המלצת ארגון הבריאות העולמי. אלא שיחס זה לא קיים כמעט באף בית חולים. לפי אתר יולדות, טיפול של מיילדת ליולדת אחת או שתיים ניתן רק בשני בתי חולים: יוספטל באילת וסנט ג'וזף במזרח ירושלים. מיילדת אחת על שתי יולדות אפשר למצוא בבתי החולים לניאדו, מאיר, מעיני הישועה, בילינסון, עין כרם, שערי צדק, הר הצופים, העמק וזיו. יחס של מיילדת אחת שאחראית על שתיים או שלוש יולדות יש בבתי החולים איכילוב, וולפסון, ביקור חולים, אסותא אשדוד, ברזילי, בני ציון וכרמל.

ומיילדת אחת שאחראית על שלוש יולדות ומתרוצצת בין שלושה חדרים אפשר למצוא בתל השומר, קפלן, אסף הרופא, הלל יפה, פוריה, נהריה ורמב"ם, ובסורוקה היחס לעיתים אף נמוך מכך.

שיהיה במזל. מחלקת יולדות בבי"ח ישראלי // צילום: יהושע יוסף

לצד הנגשת המידע מדווחים באתר בסיפוק גם על שינויי מדיניות שהתחוללו בחלק מבתי החולים. "המטרה שלי היא לפרסם ולהנגיש מידע על האופן שבו לידות מתרחשות במערכת הבריאות בישראל. וכבר יש תוצאות, מאחר שבמחלקות מסתכלים בנתונים וזה יוצר אצלם מוטיבציה להשתפר", אומרת עו"ד אליזבת ברנט, שמפעילה את אתר יולדות ומרכזת את הנתונים בנושא. ברנט היא אמא לארבעה, ודרך ניסיונה האישי נחשפה לעולם הלידות, והחליטה להוביל שינוי בהנגשת המידע והגדלת חופש הבחירה לנשים בתהליך הלידה.

"מחלקת יולדות היא המחלקה הכי רווחית לבית החולים, ולכל בית חולים יש מוטיבציה גבוהה להכניס יותר יולדות לחדרי הלידה. בשל כך הם מנסים למכור שירותים, משפצים ומייפים את הדברים מסביב, אבל לא מטפלים בדבר הכי מהותי שזה כוח האדם והמשאב האנושי". 

ורדה מרגלית, לשעבר מיילדת בכירה בשיבא וחברה בארגון המיילדות, סבורה שאין הבדלים גדולים בין חדרי הלידה השונים: "רוב העבודה שמתנהלת בחדרי הלידה בין מיילדת ליולדת היא בסך הכל דומה. הטיפול הרפואי והסיעודי הם ברמה גבוהה מאוד וההבדלים קטנים מאוד. בתי החולים שמנסים להתבלט מתמקדים במלונאות (תנאי אשפוז; מ"י). אני לא פוסלת את זה, וחשוב שיהיו חדרים מרווחים עם שירותים ומקלחות ואווירה ביתית. אבל חשוב יותר שיהיה מענה, שהיולדת תבוא בביטחון ושתהיה איתה מישהי לאורך כל הדרך, שתכיר את רצונותיה, שתהיה שם איתה, וזה היחס של מיילדת ליולדת, אחד על אחד. זה הדבר החשוב ביותר. מיילדת שמתרוצצת בין כמה חדרים ו'מכבה שריפות', זה מתסכל מאוד גם ליולדות וגם למיילדות".

עוד אמרה מרגלית, "אנחנו שואפות שיהיה לחץ ציבורי להעלות את תקינת המיילדות. במצב הנוכחי, כשמיילדת אחת מטפלת במטופלים רבים (יולדות ויילודים) בשלבי לידה שונים ועם בעיות שונות, היא לא מסוגלת לתת ליולדת את כל מה שהיא יכולה. יש נחמה במקצוע עצמו שהוא מקצוע נהדר, אבל זה מצב מתסכל. היחס של מיילדת אחת ליולדת זה האידיאל והאני מאמין שלנו, ואנחנו מנסות בכל הדרכים להעלות את זה למודעות".

ליווי בחדר הלידה

באתר שמו לב שיש מקרים שבהם מדיניות בית החולים באשר לליווי של היולדת על ידי בן זוג, חברה או אדם קרוב אחר אינה אחידה. הזכות לליווי מעוגנת בחוק זכויות החולה והיא מוגבלת רק כאשר הליווי עלול לפגוע במטופל, במלווה או בהצלחת הטיפול, או כאשר הליווי מפריע בצורה ממשית לעבודת המטפלים או פוגע בפרטיות של מטופלים אחרים.

ברוב חדרי הלידה היולדת רשאית להיות מלווה בשני אנשים, אך ליווי של לידה שמתרחשת במיון יולדות לא מתאפשר בבתי חולים שבהם אין תשתית שמאפשרת זאת, ויש רק הפרדה באמצעות וילונות בין מיטה למיטה. 

גם בנושא השראת לידה אין אחידות בין בתי החולים. השראת לידה היא תהליך התערבותי ל"גרימת" לידה בטכניקות שונות (פיטוצין, פקיעת קרומים, בלון להרחבת צוואר הרחם ועוד). המלצת האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה היא כי יש יתרון קטן בהשראת לידה החל משבוע 41 בהריונות בסיכון נמוך, אך ניתן להמתין ללידה ספונטנית עד שבוע 42. 

בבדיקת אתר "יולדות" נמצא מגוון פרוטוקולים בבתי החולים; בהלל יפה ירצו להתחיל לידה כבר בשבוע 40, בתל השומר רק בשבוע 41+5 בלניאדו ושערי צדק בשבוע 42 ובביקור חולים בשבוע 41+6. בחלק מבתי היולדות אין פרוטוקול קבוע, ובאחרים הסבירו שזה תלוי ברופא.

נושאים אחרים שמשווה האתר הם מדיניות בתי החולים בנושא אכילה ושתייה במהלך הלידה, תדירות בדיקות הפתיחה לנשים, מספר מוניטורים אלחוטיים, קיום חדר לידה טבעי בבית החולים ועוד.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו