"מאמא, מאמא", זעקה א', תינוקת בת שנה ו־10 חודשים, בשארית כוחותיה, דקות לפני שנפטרה בייסורים לאחר שנולדה עם מומים קשים בלב ובעיות נוספות, שלא התגלו במהלך ההיריון, כך על פי תביעה בגין רשלנות רפואית שהגישו הוריה של א' ז"ל בשבוע שעבר לבית משפט המחוזי בתל אביב, על סך 9.3 מיליון שקלים נגד מכבי שירותי בריאות ושני הרופאים שטיפלו באם.
א' ז"ל נולדה לזוג הורים צעירים. במהלך ההיריון ביצעה האם את כל הבדיקות הנדרשות, והרופאים לא גילו במהלך מעקב ההיריון כי העוברית סובלת ממומים לאחר שלכאורה לא ביצעו את הבדיקות הנדרשות והמתחייבות. רק לאחר הלידה התגלו המומים, ועד ליום מותה של א', בגיל שנה ועשרה חודשים, היא סבלה מכאבים ומייסורים קשים.
רשלנות במעקב ההריון
בתביעה שהגישה עו"ד ענת גינזבורג הושם הדגש על רשלנות במעקב ההריון ועל אי־גילוי המומים הקשים והתסמונות שמהן סבלה התינוקת מיום לידתה ועד לפטירתה. עו"ד גינזבורג ציינה בתביעה כי ההורים עצמם, שזו הייתה בתם הראשונה, "סעדו אותה מאז הולדתה, טיפלו בה במסירות אין קץ , סבלו יחד איתה עד לפטירתה, כשהיא זועקת בשארית כוחותיה, ומאז ההורים "אינם מסוגלים להתאושש".
בהיבט הרפואי נטען בין השאר, על ידי עו"ד גינזבורג, כי על אף שברשומה הרפואית נכתב כי "לא ידוע על מחלות גנטיות במשפחה", הרי שבמשפחת האם היו מקרים של מומים לבביים אצל אחיה ואביה. אבל התובעת לא נשאלה על כך, הדבר לא בא לידי ביטוי ברשומות הרפואיות והיא לא הופנתה לייעוץ גנטי. עוד נטען כי בניגוד לרישומי הרופא סבלה האם ממשקל יתר אשר הקשה על ביצוע סריקת מערכות.
עוד נטען כי לו הרופאים היו פועלים כ"רופא סביר", ניתן היה להבחין בתסמונות שמהן סבלה, ואז היו ההורים פונים לוועדה להפסקת היריון, שהיתה נענית לדרישתם.
עו"ד גינזבורג // צילום: עמיר יהל
"א' ז"ל לא ידעה יום אחד של חיים בבריאות, וסבלה מכאובים ומייסורים קשים עד שנפחה את נשמתה", טוענת התביעה המגוללת את סיפור לידתה של התינוקת בניתוח קיסרי והעברתה מיד למחלקה לטיפול נמרץ. בטרם מלאו לה חודש ימים כבר נותחה בהרדמה מלאה ניתוח לב פתוח. בהמשך עברה ניתוחים, צנתורים וטיפולים קשים באשפוזים ממושכים.
"סבל בל יתואר"
לדברי הוריה, התינוקת סבלה סבל בל יתואר, כאבים ומכאובים עזים בכל גופה הקטן. היא התקשתה לנשום, ליבה לא תפקד, היא סבלה מאי־ספיקה לבבית, יתר לחץ דם, מומים, מחלת כבד ועוד.
לתביעה צירפה עו"ד גינזבורג שתי חוות דעת - האחת של פרופ' צבי אפלמן, מומחה ברפואת נשים ומיילדות ומומחה בגנטיקה רפואית, שהדגיש בין השאר כי "אין זה בגדר הסבירות להחמיץ את המומים הלבביים שמהם סבלה הילדה".
לדבריו, החמצה של ממצא גדול כפי שהיה במקרה זה, אינה סבירה, במיוחד "כאשר מדובר במכשירי אולטרה סאונד חדישים, הכוללים דופלר צבע המאפשר אבחון מדויק".
לדבריו, "אם היו מאובחנים מומי הלב, כולם או חלקם, כבר בסקירה, עם אישור באקו לב עוברי, היתה לאישה האפשרות לפנות לוועדה להפסקת היריון. להערכתי, ומניסיוני, באבחנה של מום לב מורכב זה, ועדה להפסקת הריון היתה מאשרת את הפסקתו".
חוות דעת שנייה ניתנה על ידי פרופ' יוסף שנקר, מומחה לגניקולוגיה ומיילדות, וגם הוא סבור שהיתה התרשלות רבתי "כאשר לא אבחנו את המום הקשה במהלך ההיריון". לדבריו, "בבדיקת סקירת מערכות שגרתית בשליש השני להיריון ניתן היה לאבחן את המום המולד בלב העובר. אי־אבחון המום בסקירת מערכות ובסקירת מערכות מאוחרת מהווה סטייה רפואית".
"נגיב בבית המשפט"
ממכבי שירותי בריאות נמסר בתגובה: "טרם קיבלנו את כתב התביעה. כשנקבל אותו נלמד את פרטיו ונמסור התייחסות מפורטת בבית המשפט''.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו