בשנת 2016 שמו קץ לחייהם 390 איש, אך מספר ניסיונות ההתאבדות גבוה בערך פי עשרה. כך עולה מנתוני משרד הבריאות. עוד ידוע כי בישראל יש 98 ניסיונות התאבדות ל־100 אלף נפש. הנתונים מלמדים כי 50% מאלה שניסו להתאבד יחזרו על הניסיון, רובם בתוך שלושה חודשים מהניסיון הראשון.
כיום, גם במקרה שצוות חדר המיון מזהה כי המטופל ביצע ניסיון התאבדות, הוא משוחרר מבית החולים לאחר טיפול ממוקד ומופנה להמשך טיפול במרפאות הקהילה. אלא שמטופלים רבים נתקלים בתורי המתנה ארוכים לטיפול נפשי במרפאות או בביורוקרטיה שאינם מסוגלים להתמודד איתה ונושרים מהטיפול.
כדי להילחם בתופעה יזמו ברמב"ם תוכנית חדשה וייחודית מסוגה בישראל למניעת התאבדויות, המציגה עתה לראשונה את נתוני ההצלחה המעידים על כך שבשנתיים האחרונות טופלו במסגרת התוכנית 231 איש לאחר ניסיון התאבדות, כאשר רק מטופל אחד חזר על הניסיון והתאבד.
התוכנית כוללת זיהוי של המטופל שמגיע או מפונה למיון רמב"ם לאחר ניסיון אובדני, ואין לו מטפל קבוע בקהילה. מייד עם האבחון, פסיכיאטר מתרשם ממצבו הרפואי־נפשי ומסביר על אופציית הכניסה לתוכנית. המטופל מקבל הזמנה בתוך יום עבודה מהמרפאה לבריאות הנפש רמב"ם להתערבות, ומתקבל על ידי מטפל פרטני שהוכשר להתמודדות במצבי המשבר, שאיתו ייפגש 8-2 מפגשי טיפול והתערבות. כדי להבטיח שביורוקרטיה לא תגרום לנפילת מטופלים אלו בין הכיסאות דאגו ברמב"ם להגיע להסדר כספי מול קופות החולים.
"התערבות נכונה ופתיחת ערוצי מוצא אחרים ימנעו את ניסיון ההתאבדות הבא", אומר פרופ' משנה קליני אייל פרוכטר, ראש החטיבה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי רמב"ם. "טכניקות ההתערבות שהוכחו כיעילות במניעת ניסיון התאבדות חוזר הן מתן טיפול מהיר וצמצום זמינות של אמצעי הרג. אנחנו מעניקים טיפול מהיר".
אבי לוי, פסיכותרפיסט מנהל השירות לעבודה סוציאלית בחטיבה הפסיכיאטרית: "מחשבות וניסיונות אובדניים הם דרכי תגובה הנובעים מהימצאות ב'דרך ללא מוצא', והתוצאות עלולות להיות טרגיות. סיוע מהיר וממוקד מסייע 'להטות את הכף' באופן לקראת חזרה לתפקודי חיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
