וירוס הקורונה, שגורם לפאניקה עולמית וגבה אלפי קורבנות עד כה במדינות שונות ברחבי העולם, זאת בנוסף לעשרות אלפי נדבקים, גורם לחשש רב גם בקרב אזרחי ישראל, במיוחד לאחר שהתברר כי מספר ישראלים נוסעים בעצמם את הנגיף, וחלקם לא שהה בבידוד כנדרש. הערב (ראשון) חצה לראשונה מספר המתים מהמגפה בעולם את רף ה-3,000.
צילום: דוברות משרד הבריאות | צילום: דוברות משרד הבריאות
בשלב זה טרם ידוע האם ומתי יימצא חיסון לווירוס המתפשט. יש המשערים הנגיף ייעצר עם התחממות בקיץ הקרוב, ויש החוזים כי הוא עלול להתפשט ולהפוך למגפה עולמית עונתית, כפי שחוזה מומחה מהרווארד.
האתר המספק מידע בצורה בינלאומית על כמות החולים, קצב ההתפשטות הוא אתר ארגון הבריאות העולמי, שמנפיק כמעט מדי יום דו"ח עדכני של המחלה, ממנו נראה שהדרך לעצירת הקורונה רחוקה, אם כי אכן יש התמתנות בקצב ההדבקה של הווירוס ככל הנראה עקב היערכות בין לאומית נרחבת.
על מנת להבין לעומק יותר את סכנת התפשטות הנגיף בישראל, ועד כמה ישראל ערוכה להתמודדות עם התפרצות נרחבת שלו, שוחחנו עם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, ופרופ' לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית.
"להיערך להתפרצות של אלפי מקרים בישראל"
פרופ' לוין מסביר כי "למעשה אף אחד לא יודע מה יהיה. יתכן שהווירוס ייעלם בקיץ ויתכן שלא. כל התשובות נכונות כאן, וצריך להיערך גם לתרחיש הקיצוני של התפשטות נרחבת. חייל אלמוני אמר פעם שאתה תמיד מכין תוכניות למלחמה אבל במלחמה עצמה התוכנית חייבות שינוי, והן לא שוות יותר. גם כאן, צריך להיערך לכך שנחווה גם בישראל התפרצות רחבה מאד, של אלפי מקרים", מוסיף פרופ' לוין.
"לצערי נראה שהרשויות בארץ נערכו היטב לשלב הבלימה הראשוני ועשו תכניות לבתי הספר, אבל לטווח הבינוני, שיש סיכוי גדול שיגיע, ישראל לא ערוכה בכלל. אני, אגב, עבדתי בדיוק על תרחישים כאלו עם הסינים עצמם. בנינו את התרחיש על הסארס, שהוא גם וירוס מסוג קורונה. אלא שבסוף הגיע וירוס אחר, ולכן צריך לשנות את התוכניות. בכל מקרה צריך לקוות לתרחיש הקל, אבל להיערך לכך שעלול להתממש תרחיש חמור הרבה יותר. זה כך גם בגלל שאנחנו לא יודעים באמת מה קורה למשל באיראן ובחלק מהמדינות האחרות. יש הרבה חללים במידע הכולל בעולם וקשה להבין עד הסוף מה המצב, האם הווירוס הוכל ונעצר או שלא. לכן תרחיש של הדבקה נרחבת בארץ חייב להיות על השולחן ועכשיו".
"אני לא מדבר לא על כמה חולים בודדים אלא על אלפי חולים בכל הארץ וחשיפה נרחבת. בכל מקרה למזלנו מדובר במחלה כזו שרמת הקטלניות שלה פחותה כי יכול היה להיות תרחיש הרבה יותר קיצוני. הסארס, למשל, הרג 10 אחוז מהחולים".
מה עם חיסון? מתי יהיה?
גם כאן זה חסר אחריות לענות בצורה חד משמעית. צריך לדעת שלמרות מאמץ מדעי נרחב, לא צפויים חיסונים לקורונה בתקופה הקרובה. מדובר במחלה חדשה לחלוטין שאין לה חיסון בכלל. ממילא פיתוח חיסון חדש הוא תהליך מורכב שדורש מספר שלבים עוקבים, כולל ניסויים קליניים להבטחת היעילות והבטיחות. לכן עיקר המאמצים צריכים להתמקד בבניית חוסן, באסטרטגיות של בריאות הציבור ובהיערכות לאומית בתוך ומחוץ למערכת הבריאות, הן למצב חירום זה והן לשגרה. כפי שהציבור הישראלי ידע להתמודד היטב עם אתגרי ביטחון מורכבים, כך נוכל גם לנגיף הקורונה בעזרת חוסן קהילתי ולאומי".
צילום: פז בר | צילום: פז בר
פרופסור לוין מציין כי ההיערכות הקהילתית להתפרצות נרחבת הוא כורח המציאות בישראל, וכי יש להתחיל עמו מייד: "ההשפעות של הקורונה אינן רק בריאותיות אלא גם חברתיות וכלכליות. החוסן צריך להתבטא בעזרה לשכנים שלנו, לחלשים ולעניים וגם לאלו שאינם ישראלים, תוך וידוא שגם הצרכים שלהם מסופקים. בשעת מבחן זאת יש לגלות סולידריות ולמגר גילויי גזענות. לחולי קורונה אין קרניים ובצד הצורך במניעת הדבקה, אסור להתייחס אליהם כאל 'מצורעים'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו