זו חובה ציבורית מוסרית ראשונה במעלה ואין כל ברירה: על ישראל להיכנס לסגר מלא ולעבור באופן מלא למשק בשעת חירום.
היה הכרח קריטי לעשות זאת כבר בתחילת השבוע, כשצמרת משרד הבריאות דרשה זאת מהממשלה, ומשרד האוצר המשיך ללחוץ (וממשיך גם היום) לא לעשות זאת. בכך הוא אמנם חושב שהוא יצמצם את הפגיעה הקשה בכלכלה, אבל הוא עלול להביא לפגיעה מחרידה שטרם נראתה בתולדות המדינה.
רק סגר מלא ייתן סיכוי, שגם הוא אינו ודאי, למתן ולהאט את קצב התקדמות מגיפת הקורונה. בדרך זו יהיה ניתן למתן את קצב הגעתם של חולים קשה מאוד לבתי החולים, אשר חלילה עלולים לקרוס אם יגיעו עד עשרות אלפי חולים שיהיו זקוקים נואשות למכונות הנשמה ולטיפול במחלתם הקטלנית.
עוד בנושא
התקנות החדשות לשעת חירום: המסמך המלא
"גל התחלואה הקשה מתקרב"
הידרדרות משמעותית במצבו של חולה קורונה בן 45
החל ממחר: הרכבת תעצור; אוטובוסים יצומצמו
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר השבוע כי המדינה הורתה מאוחר מדי על הבידוד לישראלים שחזרו מחו"ל, וזאת עוד כשישראל היתה במדינות המקדימות והמחמירות בעולם בנושא.
מאבדים את ההובלה
לדברי גרוטו, אפשר אפילו לייחס את העלייה היומית החדה בחולים, כולל אלו באורח קשה, לחזרתם של ישראלים רבים לארץ עוד לפני שחויבו להיכנס לבידוד.
עד לפני שבוע ניתן היה לומר שצמרת משרד הבריאות, בראשותו של המנכ"ל משה בר סימן טוב, וראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, מנהלים בצורה טובה, אחראית, שקולה ומסורה מאוד את המשבר הבריאותי העולמי הקשה ביותר זה מאה שנה. אדרבה, בזכות כך צברה ישראל יתרון אסטרטגי קריטי, כשהקדימה חלק ניכר ממדינות העולם, כולל מדינות מערביות עשירות, חזקות וגדולות. אלא שמאז הדביק חלק ניכר ממדינות העולם את ישראל, ואנחנו הולכים ומאבדים - וחמור מכך, כבר ממש מבזבזים את היתרון שלנו. בעקבות זאת, ישראל עלולה לצלול, חלילה, אל עבר תרחישים הדומים למה שקורה באיטליה.
עד עתה, אחת הבעיות שהתגלו בניהול המשבר היתה המחסור בבדיקות לקורונה. הבעיה היא לא רק המחסור בערכות הבדיקה (שלהן יש עכשיו ביקוש בינלאומי אינסופי), אלא המדיניות העיקשת של חלק מצמרת משרד הבריאות, שחשב - משום מה - שאין צורך למהר ולעשות בדיקות המוניות לכל מי שצריך. בעקבות זאת, הנהלת משרד הבריאות מנעה במשך שבוע את הקמת מתחמי "היבדק וסע" בניהולו של מד"א, שבהם היו מתוכננים כבר להיבדק מדי יום כ־10,000 ישראלים. רק בתחילת השבוע התעשת משרד הבריאות בלחץ נתניהו והחל בהגדלה מאסיבית של הבדיקות, שתביא לאיסוף מידע קריטי למיפוי התפשטות המגיפה בישראל לפי אזורים, יישובים וריכוזי אוכלוסייה - ותקל את הניסיונות למתן את התפשטות הקורונה.
ואולם, גם אם הבדיקות יוגדלו לעשרות אלפי בדיקות ביום, לא יוכלו להחליף כעת את הצורך הדחוף בבידוד מוחלט של כל המדינה ובאיסור יציאה מהבתים (למעט, כרגיל, לצרכים חיוניים). במשרד הבריאות מגדירים את המאבק בנגיף כ"מלחמה", ושלשום פרופ' גרוטו אמר כי החשש שלהם הוא ממספר כל כך גדול של מתים שיעלה על מספר ההרוגים בכל מלחמות ישראל גם יחד. פרופ' גרוטו הוסיף כי העולם לאחר הקורונה עשוי להיות שונה מאוד מימי טרום המגיפה העולמית, בדומה לעולם אחרי כל אחת ממלחמות העולם במאה הקודמת. לא פחות.
באוצר לא מפנימים
עם זאת, נראה שאת המסר הקשה והנוקב הזה לא הפנימו עדיין במשרד האוצר, ואפילו לא תמיד נראה שהפנים אותו שר הבריאות יעקב ליצמן עצמו. למשרד הבריאות אין ברירה אלא לחזור ולדרוש להיכנס לסגר מוחלט, ובכלל זה איסור פתיחת בתי הכנסת וגם המקוואות. הגיע הזמן שליצמן ייצא בקריאה לכל הציבור, כולל כל הציבור החרדי, להישמע להוראות משרד הבריאות והחוק. העובדה שלא נשמע פומבית קולו של השר מול הפרות המוניות של ההסגר של קומץ מהציבור החרדי היא אות קלון לליצמן ולתפקודו הבעייתי כשר האחראי לבריאות שלנו.
משרד האוצר ניסה עד עכשיו לבלום את הטלת הסגר המוחלט מציל החיים והוא אכן הצליח, למרבה הצער, לעכב ולצמצם את הטלת הסגר המלא. אלא שלמשרד האוצר יש עכשיו בכלל תפקיד אחר בשמירה על החוסן של הציבור, שהוא בפני עצמו חלק מארסנל התרופות של המדינה נגד המגיפה. המאבק נגד התפשטות הנגיף צריך לא רק להישען על בידוד כלל הציבור, אלא גם על תשתית חברתית וכלכלית חזקה. משרד האוצר והממשלה חייבים להביא בחשבון את החוסן הכלכלי והחברתי, ולהיערך לסייע ולפצות ביד רחבה מאוד ומתמשכת את הנפגעים מהמשבר. הם צריכים להודיע על כך בהקדם כדי לצמצם את החרדה הכלכלית והחברתית שעלולה לפגוע בפני עצמה במלחמה נגד הקורונה. זאת, במטרה שהציבור יקבל, ויבצע, את ההוראות הקשות והחריגות של הסגר.
כמו כן, יש צורך מיידי בתוכנית כלכלית שתפצה ותעזור לכלל הציבור להירפא מהפגיעה הכלכלית הקשה שגורמת התפשטות הנגיף. זו חייבת להיות התרומה של משרד האוצר למאבק בקורונה, ולא ניסיונות סרק לבלום את הסגר שיכול להציל עשרות אלפי חולים.
