עמוק אל תוך אימת המגיפה, אפשר כבר להכריז שבית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר הוא הגראונד זירו של הקורונה בישראל. את השלטים הכחולים על מתחמי הקורונה המיוחדים לא ניתן לפספס ברחבי בית החולים: שיבא היה בית החולים הראשון בישראל שקלט מבודדי וחולי קורונה, יש בו במצטבר הכי הרבה מיטות אשפוז לקורונה, כולל מתחם מיוחד לפסיכיאטריה, ומיום ראשון גם אפילו מחלקה מיוחדת לשיקום נשימתי לחולי קורונה, מהראשונות בעולם, שינהל ד"ר אריה וולנר, שנחשב למנהל מצטיין ומומחה עולמי מוערך בתחום זה. החל מחמישי נמצא גם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בבידוד במתחם שיבא, וכאן גם מרוכזת פעילות המוסד למאבק בקורונה.
היערכות בבית חולים שיבא בעקבות הקורונה // צילום: פז בר
ודווקא בגלל זה, אפשר להרגיש את המתח באוויר, ואני מדבר על זה מידע אישי מאוד: אני מלווה בימים האחרונים מדי יום את אמי היקרה במחלקה לשיקום נשימתי בתל השומר. אמי מצאה לה זמן לחלות בדלקת ריאות קשה, שהביאה אותה להיות כשבועיים מורדמת ומונשמת במחלקה לטיפול נמרץ כללי בבית החולים מאיר בכפר סבא, שם הצליח הצוות בראשותו של ד"ר ניסים יפרח, רופא מעולה ואנושי באופן יוצא דופן, להציל אותה ולייצב את מצבה. משם היא הועברה לשיקום הנשימתי בתל השומר. בחלק ניכר מהאשפוז בטיפול נמרץ לא יכולתי לבקרה, משום שהייתי בבידוד ביתי לאחר שהתגלה כי התראיינתי לצד חולה קורונה באולפן ערוץ 20 בירושלים.
למרבה השמחה, אמי עברה כבר שתי בדיקות לקורונה ונמצאה שלילית, אבל החשש קיים אצלי ובמחלקה, ואפשר לחוש בו בכל רגע כאשר עוד ועוד אנשי צוות רפואי וסיעודי בבתי החולים בארץ מתגלים כחולים בקורונה, וכאשר עוד מאות חולים מתגלים מדי יום בישראל. אנשי הצוות במחלקה אמנם מקפידים מאוד על הגנה מפני הידבקות והם חובשים מסיכות כל הזמן, ואולם, למרות כל זאת החשש הכבד והמעיק עד מאוד קיים כל הזמן, כל רגע. בסיטואציה הזו כל מבקר במחלקה נראה לפתע כחשוד פוטנציאלי לקורונה, וכל חולה, או רופאה או אח, שמשתעלים חלילה, נראים כאויב העם.
עוד בנושא:
• ראש צוות החירום, אלוף (מיל') רוני נומה: "המצב בבני ברק חמור, העיר בסכנה"
• המעצר בפארק הירקון: הגרסאות הסותרות
• בעקבות המחסור בחומר הבדיקה: מתחמי "היבדק וסע" ייפתחו רק במוצ"ש
• עובד נדבק בקורונה, המסעדה נסגרה
החשש הזה מתגבר עוד יותר כאשר מהיום צוות המחלקה בראשותו של ד"ר וולנר יתחלק לשניים: חלק ימשיכו לטפל רק במחלקה הקיימת וחלק יטפלו רק במחלקת השיקום לחולי קורונה. את ד"ר וולנר עצמו לא ניתן לחלק לשניים, ולכן הוא ימשיך לנהל את שני חלקי המחלקה, אבל לא יגיע פיזית לראות חולים במחלקה הרגילה שאינה קורונה.
דרמה קורעת לב
כך המחלקה לשיקום נשימתי בתל השומר ממחישה אולי יותר מכל מחלקה אחרת את הדרמה הקשה של בתי החולים בישראל, שמנסים מאוד להמשיך לתת טיפול איכותי ומסור לחולים שלא נדבקו בקורונה, שחוששים מאוד מהדבקת חולים וצוות רפואי בקורונה, ובמקביל חיים מול תסריט אימים שיצטרכו חלילה להפסיק לטפל במרבית החולים בגלל נחשול של מאות או חלילה אלפי חולי קורונה קשים.
לפני כשבוע התרעתי בעמודים אלו על התיאורים קורעי לב של משפחות של חולי קורונה שנפטרו, שלא ניתן להם להיפרד או לראות את יקיריהם בשעותיהם האחרונות, כפי שמקובל תמיד וחובה תמיד במצבים אלה כשלא מדובר בחולי קורונה. זאת, עוד נוסף על כך שבגלל ההגבלות החדשות משפחות אלה גם לא יכולות לקיים הלוויה כמקובל.
עוד כתבתי כי למרות מציאות קשה זו ודווקא בגללה, משרד הבריאות לא פרסם עד עכשיו הנחיות מיוחדות כלשהן לבתי החולים בקשר לדרכים שבהן ניתן לאפשר, בכל זאת, לקיים קשר ומפגשים עם החולים, ובעיקר עם החולים הקשים מאוד, חלקם בשעותיהם האחרונות. בכירים במערכת הבריאות הודו בפני שזו באמת בעיה קשה וכי דווקא יש דרכים טכניות לאפשר לבני משפחה לבקר את החולים האלה - ובמקביל לשמור שלא יידבקו במחלה ויפיצו אותה. אלא שמשרד הבריאות לא חשב על זה בעצמו עד עתה.
בעקבות זאת, מנהל איכילוב, פרופ' רוני גמזו, הרים את הכפפה ויזם נוהל חדש שמאפשר סוף־סוף לקרובי המשפחה להגיע במיגון מלא שמסופק על ידי בית החולים להיפרד מיקיריהם. כל הכבוד לפרופ' גמזו ולבית החולים מאיר בכפר סבא שהחל לעשות זאת. אפשר רק לקוות שזה יהפוך בדחיפות להיות נוהל חובה בכל בתי החולים בישראל במציאות הנוכחית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו