אתם מעל גיל 70 אך לא סובלים משום מחלת רקע? לא תוכלו לעבוד במערכת הבריאות עם חולי קורונה. נשים הרות שעובדות בבתי ספר? תישקל אפשרות עם המעסיק שלא תוכלו לעבוד.
האיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית בהסתדרות הרפואית, יחד עם איגודים מומחים למחלות השונות גיבשו מסמך המלצות עדכני שעושה סדר בתחום ועונה על השאלות הבאות: אילו עובדים נמצאים בסיכון גבוה לסיבוכי קורונה? מה המדיניות לגבי נשים הרות? ואיזה מקצועות נחשבים למסוכנים ביותר?
רופאים תעסוקתיים הם הרופאים המומחים הקובעים בפועל האם אדם כשיר או לא לעבוד בעבודה מסוימת, והמסמך שגיבשו הפך להיות מסמך ההנחיות גם עבור רופאי משפחה ורופאים בתחומים אחרים.
"גל התחלואה, מציג בפני הרופאים התעסוקתיים שאלות רבות, בדבר כשירותם לעבודה של עובדים מסקטורים שונים, העלולים לבוא במגע עם חולים שנדבקו בנגיף. מבין כלל העיסוקים הרלבנטיים, האוכלוסייה העיקרית החשופה באופן משמעותי לאנשים שנדבקו בנגיף, הנדרשת גם למגע קרוב והדוק אליהם, מסיבות תעסוקתיות, הם כמובן הצוותים הרפואיים והפרה-רפואיים", מסביר ד"ר רז דקל, יו"ר האיגוד לרפואה תעסוקתית.
הוא מוסיף כי "הנחיות אלו גובשו מתוך רצון לשמור על בריאות העובדים בסקטורים השונים, תוך הימנעות ככל שניתן מיצירת עומסים נוספים ומיותרים על מערכת הבריאות, הנמצאת ממילא תחת עומס כבד ומתמשך.
"המסמך שגיבשנו נועד להנחות את הרופאים התעסוקתיים לאור המידע שנאסף עד כה ובהתייעצות עם מומחים מהאיגודים המקצועים השונים ועם מומחים למיגון. תעסוקה ושיקום תעסוקתי הוא ערך עליון ולכן שיטה שעובדת על 'נקודות' ובמסגרתה כל אדם עם מחלת רקע או נכות אינו כשיר לעבוד, ללא התחשבות באמצעי המיגון שבהם משתמשים היא פשטנית להחריד".
המומחים מגדירים כי עבודה בסיכון גבוה מאוד היא במערכת הבריאות או במעבדות, בטיפול ישיר בחולי קורונה. עבודה בסיכון גבוה היא עבודה במערכת הבריאות בכל מקצועות הבריאות השונים שנדרשים לטפל בחולי קורונה או בחשודים בקורונה, אך לא באופן קבוע וכן עבודה בחדרי המיון, במד"א או אנשים המטפלים בגופות נפטרים.
עבודות בסיכון בינוני כוללות עבודות שבהן יש חשיפה למספר רב של אנשים כמו צוותי חינוך, קופרים במרכולים, נהגים בתחבורה ציבורית, צוותי אוויר, עובדי תברואה, עובדי מעברי גבול, עובדי אדמינסטרציה רפואית. בקבוצה זו נכללים גם כלל אנשי מערכת הבריאות שמטפלים באנשים שלא ידוע אם הם חולים או חשודים לקורונה. עובדים שבסיכון צריכים להתמגן כשהם בעבודה בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
מי שנמצאים בסיכון נמוך לחשיפה הם עובדים שלא נדרשים לחשיפה מרובה לציבור ואינם באים במגע עם חולים ידועים או חשודים. לפי המלצה נשים הרות יבצעו עבודה בדרגת סיכון לחשיפה בינונית ומטה, כאשר נשים בשבוע 28 ומעלה או כאלה שיש להן מחלות רקע רלוונטיות - תישקל אפשרות לשבץ אותן בדרגת חשיפה נמוכה. באיגוד לרפואה תעסוקתית מציינים כי "לפי מדיניות המוסד לביטוח לאומי סיכון להידבקות בקורונה אינו מוגדר כשמירת היריון".
לפי הנחיות האיגוד, קביעת כושר עבודה מתייחס לעובד בפועל ולא ניתן לקבוע מגבלות בכושר העבודה על רקע תעסוקתי עקב מחלות של קרובי משפחה. עוד צוין כי "קביעת חופשת מחלה רק על בסיס חשש של העובד אינה קבילה מבחינה מקצועית ואף עומדת בניגוד לאתיקה המקצועית".
על פי ההנחיות, כל עובד שמוגדר בסיכון מוגבר לסיבוכי קורונה לא יכול לעבוד עם חולי קורונה בעבודה שהיא בסיכון גבוה מאד או בסיכון גבוה (ניתן במצבי חירום לעבוד לתקופה של חודש). כמו כן עובד בסיכון גבוה שעובד בעבודה בסיכון בינוני- למשל מורים, או עובדים עם קהל לא יעבוד או יטפל באנשים חשודים או בסבירות גבוהה חולים בקורונה.
מיהם העובדים שמוגדרים בסיכון מוגבר?
1. כל אדם מגיל 70 ומעלה גם ללא מחלות רקע ייחשב בסיכון יתר לפתח סיבוכי קורונה. "לאור העדות העקבית לשיעורי תמותה גבוהים יותר בגילאים מבוגרים יש להתייחס לגיל מבוגר כאל גורם סיכון גם ללא תחלואת רקע נלווית". גם בגילאי 70-60 מומלץ להתייעץ עם רופא ובהתאם למחלות הרקע.
2. חולים הסובלים מדיכוי חיסוני בהם חולים בסרטן או סרטן הדם עד שלושה חודשים לאחר הטיפול או טיפול בהקרנות בשלושת החודשים הקודמים. מושתלי איברים או מח עצם עד שנתיים מההשתלה (אלא אם הופיעו סיבוכים), וכן חולים במחלות נוספות כמו נויטרופניה בדרגה בינונית ומעלה, לימפופניה (ספירת לימפוציטים נמוכה) ועוד.
3. חולים שנוטלים טיפול תרופתי שמדכא את מערכת החיסון: סטרואידים בבליעה למשך שבועיים או יותר (למעט טיפול בזריקות או משאפים), מטופלים בתרופות שמשפיעות על מערכת החיסון (תרופות אימונו-מודולטוריות. לרוב למחלות אוטואימוניות), מטופלים בתרופות ביולוגיות.
4. חולים במחלות כרוניות שעלולות לגרום לפגיעה חיסונית: חסרי טחול, מחלת כליות כרונית ואי ספיקת כליות, מחלת כבד כרונית, לגבי מחלות אוטואימוניות - בהמשך להתייעצות עם הגורם המטפל.
5. מחלות רקע שגורמות לסיכון גבוה לתחלואה משמעותית: מחלות לב וכלי דם: אירוע לב בששת השבועות האחרונים, ניתוח מעקפים או מסתמים בשלושת החודשים האחרונים, אי ספיקת לב בינונית ומעלה. מומי לב, הפרעות קצב שאינן מאוזנות ואנשים משותלי קוצבי לב.
6. מחלות דרכי הנשימה - אסטמה קשה המופלים בסטרואידים בבליעה או טיפול ביולוגי, חולים במחלת ריאות חסימתית (COPD) חולי סיסטיק פיברוזיסחולים הנזקקים לטיפול קבוע בחמצן במנוחה ועוד מחלות ריאה.
7. חולי סוכרת המוגדרים בסיכון גבוה הם חולים שאינם מאוזנים ומטופלים באינסולין וכן חולים סוכרת עם פגיעה בכליות או באיסרים נוספים.
8. חולים עם יתר לחץ דם בדרגה 2 שאינם מאוזנים
9. חולים עם השמנת יתר BMI 40 ומעלה או BMI 35 ומעלה עם אחת ממחלות הרקע.
10. הפרעות במערכת הקרישה.
11. עישון של 20 שנה או 10 שנים יחד עם מחלה נוספת.
12. הפרעות נוירולוגיות שגורמות לנכות משמעותית ולחולשה בשרירי הנשימה.
כל העובדים הללו אינם יכולים לעבוד בעבודות עם חשיפה גבוהה לחולים כמו במערכת הבריאות או במד"א, וכן בעבודה עם חשיפה בינונית, אם עולה חשד שהאנשים שאיתם הם באים במגע הם חולים או חשודים.
