המצב הפיך, אך יש לאכוף באופן נוקשה ולמנוע התקהלות

להיפגש בחוץ בלבד, לחבוש מסכות ולהגביר את משמעת הציבור: למרות ההידרדרות, המומחית למחלות זיהומיות פרופ' גליה רהב סבורה שישראל טרם הגיעה לנקודת האל-חזור. הנה תשובותיה לשאלות הקריטיות שעל הפרק.

האם ישראל נמצאת בנקודת אל-חזור, או שיש עוד מהלכים לעשות כדי להימנע מהמשך הזינוק בנתוני התחלואה?

"אני תמיד אופטימית, תמיד יש מה לעשות. אני לא יודעת אם זה יעזור, אבל צריך לנסות. חייבים לעשות, כי אף אחד לא רוצה שוב סגר כללי וכלכלי. חייבים למנוע התקהלויות באכיפה נוקשה, כי זו הבעיה העיקרית.

"הייתי ממליצה על שני דברים, הראשון הוא מניעת התקהלויות. לא הייתי מאפשרת התקהלות של יותר מ-20 אנשים - וגם זה בשטח פתוח. הדבר השני הוא שחייבים לשמור על ריחוק חברתי. צריך לחתור לכך שנדע איפה נדבקו כל אותם אלפים כדי שנדע איפה לשים את היד. אם נדע ש-50 אחוז ממי שחלו נדבקו באוטובוס, אזי ברור שחייבים להפסיק את התחבורה הציבורית. אם זה קרה באירוע או בחתונה, חייבים להסיק מסקנות, והמידע הזה חסר כמו אוויר לנשימה".

בניגוד לעלייה הקבועה במספר הנדבקים והחולים קשה, יש יציבות במניין החולים המונשמים. מדוע?

"חולים מונשמים הם לא מדד טוב מכמה סיבות. הראשונה היא שאנחנו פחות מנשימים היום. קודם הנשמנו הרבה יותר בקלות, ולמדנו שלא כדאי להנשים כל כך מוקדם. דבר שני, לוקח זמן מרגע שיש מחלה קשה ועד שמונשמים. לכן זה לא פרמטר מדויק לבדוק כמה המחלה מתפשטת וחמורה. מדד נכון יותר הוא מניין החולים קשה שמוגדרים כזקוקים לעזר נשימתי".

האם הנגיף עבר שינוי?

"זה נכון שמצאו מוטציה, אבל היא היתה קיימת כבר אצל החולה הראשון בארץ. המוטציה כנראה גורמת לזה שהווירוס אולי יותר מתפשט, הוא בטח לא גורם למחלה קשה יותר. אני חושבת שצריך עוד ללמוד את זה. זה לחלוטין מפחיד יותר בקטע של חיסון, כי אם זה משתנה כל הזמן, מפחיד שחלילה החיסון שעובדים עליו יהיה לא יעיל".

מתי, להערכתך, יהיו תרופות יעילות וחיסון לקורונה?

"מי יודע? מבחינת חיסון מדובר בינואר, אבל אין לי מושג כי זה סוג של חיסון חדש. זה לא רק שלקורונה אין חיסון, זה חיסון שבו עובדים על חומר גנטי של הנגיף, שזה לא דבר רגיל בחיסונים. בחיסונים בדרך כלל לוקחים וירוס מומת, וירוס מוחלש, חלקיקים של וירוס - אבל לא את החומר הגנטי שלו. זה חיסון ראשוני בעולם מסוג כזה, אז אין לי מושג מתי זה יקרה. השאלה היא גם כמה הוא יהיה יעיל".

דובר רבות על חשיבות המערך האפידמיולוגי. מומחים רבים הצביעו על הנקודה הזו כבטן הרכה. לדעתך, האם בזבזנו זמן יקר במארס-אפריל כשלא תגברנו והגדלנו את המערך החשוב הזה?

"בוודאי, אין שאלה. בגרמניה, למשל, עשו הסבה מדהימה. לקחו 11 אלף אנשים שאיבדו את עבודתם ועשו להם הסבה, לימדו אותם את העניין של החקירות והם עזרו בתחקירים. נכון שהם לא אחים ואחיות אפידמיולוגיים, אבל אפשר ללמד אנשים אינטליגנטיים לעשות את זה, וכאן לא נעשה שום דבר להגדיל את עורכי החקירות".

עוד בנושא:

• נתניהו בפתח ישיבת הממשלה: "נטיל עוד הגבלות מעבר למה שהחלטנו בסוף השבוע"

• ועדת הקורונה אישרה: החל ממחר - עד 50 איש בלבד באירועים, בפאבים ובמועדונים

• בעקבות התפרצות הקורונה: צה"ל מבטל אימונים ומצמצם את יציאות החיילים

האם בשלב שבו יש כ-1,000 נדבקים ביום החקירות האפידמיולוגיות עדיין יעילות? אם לא, איזה אמצעי אחר יכול לעזור לעצור הדבקה?

"זה ברור שהיה צריך לעשות את זה אז. היום, עם כ-1,000 נדבקים ביום, זה בעייתי ביותר. כל הנושא הדיגיטלי חייב להיכנס למאבק הזה. זה נורא שעושים את זה בניירת ולא במחשוב. אני מבינה שהאיכון של השב"כ בעייתי כי אנשים מקבלים הודעות לא ברורות, ואני מבינה שיש מערכות יעילות ומתוחכמות יותר - אז קדימה. חקירות אפידמיולוגיות על 1,000 חולים ביום זה משהו שהוא בלתי אפשרי, חייבם לייעל את המערכת".

האם לנוכח מידע חדש על הדבקה בחללים סגורים, יש  מקום לשנות את המדיניות לגבי חובת מסכה במקומות פתוחים?

"לא. אם נמצאים בים אחד ליד השני כמו שאני רואה בתמונות, זה לא תקין. אם נמצאים בקרבה הזאת, ברור שצריך גם מסכות".

מהן ההמלצות שלך להשטחת העקומה?

"צריך למנוע התקהלויות, להיפגש כמה שיותר בחוץ, לחבוש מסכות ולהגביר את המשמעת אצל הציבור. יש לערוך גם חקירות אפידמיולוגיות או איכון טוב כדי לעצור את שרשרת ההדבקה, וגם סגר נקודתי באזורים הבעייתיים ביותר. אני גם חושבת שצריך לאחד כוחות. שלא יהיו עשרה גופים שמטפלים, שלא יהיה ריב בין משרד הביטחון למשרד הבריאות, שננסה יחד למגר את הנגיף הזה".

הביא לדפוס: נועם (דבול) דביר

פרופ' גליה רהב היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח שיבא שבתל השומר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו