במקום מלחמות העבר: להתכונן לגלים הבאים

זה יותר משנתיים מגיפת הקורונה מכתיבה את סדר היום העולמי ומשפיעה על החברה והכלכלה באופן חסר תקדים.

מצד אחד, התקדמנו בהבנת הנגיף ופיתחנו דרכי התמודדות - בעיקר באמצעות חיסונים, תרופות והתנהלות זהירה, דוגמת עטיית מסיכות. מצד שני, הקורונה מפתיעה אותנו בכל פעם מחדש ומשנה את פניה - מהנגיף המקורי, דרך זן הדלתא הגורם למחלה קשה והאומיקרון המידבק יותר, וכלה (בשלב זה) ב־BA.2, שמידבק אף יותר מאביו, האומיקרון. התגובה של הממשלות ושל מערכות הבריאות בעולם הרבה יותר איטית והססנית מהנגיף, והצעדים שהן נוקטות במלחמתן בווריאנטים החדשים - מיושנים ואינם רלוונטיים עוד. המרכיב הראשון הוא חיזוק מערכת הבריאות.

על ממשלת ישראל להגדיר למערכת הבריאות את תרחיש הייחוס העתידי. אם תחליט הממשלה שצריך להיערך לטיפול ב־4,000 חולים קשה, כפי שעלה מהתרגיל הלאומי להתמודדות עם וריאנט האומגה, עליה לתת למערכת הבריאות את המיטות והתקנים הנדרשים. המרכיב השני הוא החיסונים, שחייבים להיות זמינים לכל. נוסף על כך, יש להקים מפעל חיסונים ברישיון בישראל, שיאפשר לנו להקדים את העולם בפיתוח ובייצור של חיסונים מותאמים. מרכיב שלישי הוא זמינות מלאה לציבור של בדיקות אנטיגן ו־PCR ללא עלות, כדי להקל על הציבור בשמירה על בריאותו ובמניעת הדבקה, ולהמשיך לעודד התנהלות זהירה - עטיית מסיכות כאמצעי מגן לאוכלוסייה בכלל, ולקשישים ולמדוכאי החיסון בפרט.

מרכיב רביעי וחשוב לא פחות בהתמודדות העתידית עם הקורונה - הוא הקמה של מערך הסברה לאומי שידבר עם הציבור בגובה העיניים.