כיום כשאנו עומדים לפני החלטות קשות של סגירת המשק בעקבות הגל השני מקבלי ההחלטות צריכים לקחת בחשבון הן את הצד הכלכלי והן את הצד הבריאותי, משימה קשה ביותר שבה כל מה שיחליטו יפגע בקבוצה מסוימת.
ועדת הקורונה ביטלה חלק מהמגבלות שהטילה הממשלה // צילום: ערוץ הכנסת
הווירוס פוגע בצורה שונה בגילים השונים וקיימת תקופה ארוכה בו נשאי הווירוס יכולים להדביק אחרים בזמן שהם בעצמם לא חולים. תקופה זו מקשה עלינו מכמה בחינות, ראשית יש קושי לזהות היכן הם עצמם נדבקו ובנוסף יש קושי לזהות את אלו שהם הדביקו.
זיהוי שרשרת ההדבקה אינו פשוט כאשר מדובר במספר רב של ימים בהם יתכן והחולה או נשא של הנגף היה מדבק. מחסור בחוקרים אפידמיולוגים פגע ביכולת המערכת לבצע מעקב זה. די ברור היום שנעשו טעויות בהשקעה במערך החקירה האפידמיולוגית, בנוסף לזמן הארוך שלוקח לקבל תשובה לבדיקת הנגיף, שני הגורמים האלו יחדיו יצרו מצב שבו קשה מאד לחתוך את שרשרת ההדבקה בצורה מהירה ויעילה.
עוד בנושא
ממתווה למתווה: השר אדלשטיין צפוי להציג תוכנית חדשה לפתיחת המסעדות
האוצר והבריאות סיכמו: עוד 2,400 תקנים לאחיות ולרופאים
"הקורונה לא תעצור אותנו": הישראלים מציפים את טורקיה
ישראל תנסה לרכוש את החיסון פורץ הדרך
השקעת משאבים בשני כיוונים אלו הכרחית לתקופה הקרובה על מנת להתמודד עם המגפה. אבל ישנן פעולות נוספות שניתן לעשות כדי לעצור את שרשרת ההדבקה והעיקרי בהם הוא מניעת התקהלויות וחבישת מסכות. לאחרונה פורסמה רשימת המקומות שבהם אנשים נדבקים, חשוב לציין שרשימה זו מבוססת על חלק קטן מהמקרים כיוון שברוב המקרים לא ניתן לזהות בברור היכן האדם נדבק. מכאן הקושי לבסס את הפעולות שלנו על מידע מהימן, כי הוא פשוט חסר.
אחד הפתרונות שאולי אינם אידאלים אך מאפשרים הורדת החשיפה להדבקה, הוא העברת מקומות הבילוי והשהיה לאוויר הפתוח תוך שמירת מרחק של שני מטר. לדוגמא, יש לשקול פתיחה של מסעדות ובתי קפה בהם ניתן להוציא שולחנות החוצה במרחק שני מטר האחד מהשני, בילוי בחוף הים שם ניתן לשמור על ריחוק, בילוי בחיק הטבע ובפארקים על ידי הגבלת מספר האנשים שנכנסים לאתר.
זה הזמן להיות יצירתיים בזיהוי דרכים לפתוח עסקים בהם ניתן להימנע מהתקהלות. שילוב בין סגרים מקומיים וארציים יכול לתת מענה לנקודות תורפה במדינה. בנוסף לא ניתן רק לדרוש ממקבלי ההחלטות פתרונות, אנחנו בעצמנו צריכים לזהות את המקומות בהם יש סיכון לנו ולבני משפחתנו.
במקביל דרשו מכל מי שסביבכם לחבוש מסכה. שילוב של התנהגות חכמה וזהירה תוריד את הסיכון שלכם להידבק ולהדביק. המצב היום במדינה מדאיג מאד את כולנו, אין מי שנשאר אדיש ואומר "לי זה לא נוגע", הגענו למצב שהציבור והמדיה עוסקים בחיפוש אשמים במקום בחיפוש פתרונות.
שוב, קיימים שני צדדים למטבע, מצד אחד זו דמוקרטיה וזכותנו להביע דעתנו ולבחור מנהיגים היודעים לטפל במצב ולא לקבל בעיניים עצומות כל מה שמנהיגינו הדגולים מחליטים. אך יש גם צד שני למטבע, הטלת האשמה המתמשכת הזו גורמת ליצירת חוסר אמון באוכלוסיה, וההנחיות המועברות לציבור מתקבלות בחוסר אמון. כתוצאה מכך הציבור אינו משתכנע שההנחיות יביאו לשינוי הרצוי. חוסר האמון מונע את אימוץ ההתנהגויות בקרב הציבור, ומכאן ההתדרדרות מהירה.
לרגע נסו להפסיק להאשים את כולם וחישבו גם על מה אתם יכולים לעשות כדי לא לסכן עצמכם ואחרים. יש צורך כעת ביצירתיות לזיהוי המרחבים פתוחים אשר יאפשרו בילוי ללא קירבה יתרה לאנשים אחרים, שינוי הנורמה החברתית לשמירת מרחק וחבישת מסכות, וכך ניתן לארגן חיים בשגרת הקורונה שתאפשר גם לכלכלה וגם לבריאות הגופנית והנפשית שלנו לשגשג.
פרופ' אורנה בראון-אפל היא מרצה בבית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו