על גמזו לשקם את האמון - ולהתכונן לחורף

החלקים הקלים יותר בתפקיד ממונה הקורונה הם החלקים הטכניים • הקושי האמיתי יהיה השבת אמון הציבור ובהכנת תוכנית מאוזנת שאפשר ליישם • פרשנות

צילום: גדעון מרקוביץ' // הממונה רוני גמזו

זו הזדמנות טובה לאחל לפרופ' גמזו הצלחה בתפקידו החדש כממונה. הצלחה שלו היא הסיכוי שלנו לקבל בחזרה את החיים הקודמים שלנו, אמנם עם ההתאמות החדשות למצב הנוכחי. הנושא הראשון שעליו לטפל בו, כפי שהוא עצמו אמר, הוא השבת אמון הציבור. אבל איך עושים זאת? לא דבר פשוט כלל, אם בכלל ניתן לביצוע.

בשלב הראשון עליו להביא לשיתוף פעולה בין כל הגורמים במדינה הקשורים לטיפול בבעיה, המסרים היוצאים מהגופים השונים חייבים להיות תואמים זה לזה וליצור נראות שלפיה המדינה פועלת כגוף אחד. השאלה הגדולה: האם הפוליטיקאים ועובדי הציבור יהיו מסוגלים להתגבר על האינטרסים האישיים שלהם ולקבל תפיסת עולם כוללנית, ולא רק זוויות מסוימות, לפעמים מצומצמות? אתגר לא פשוט בימים אלו.

הדבר השני שהממונה צריך לעסוק בו הוא הכנת תוכנית פעולה לפחות לחצי השנה הקרובה - מה עושים, מתי ובאיזה מצב פועלים. אמנם באפריל הכין משרד הבריאות תוכנית מסוג כזה, אולם לא הצליחו לגרום למקבלי ההחלטות לעמוד בה. לכן האתגר הגדול ביותר של הפרויקטור הוא הבאת תוכנית מאוזנת בהשלכותיה הכלכליות והאפידמיולוגיות, שתאפשר שכנוע של דרג קבלת ההחלטות, וכתוצאה מכך יישום עקבי וקוהרנטי. ייתכן שאתגר זה הוא מעבר ליכולתו של הפרויקטור, אך כאמור - רק שיתוף פעולה רחב יביא לכך, וזה מה שהמדינה צריכה בשלב הזה.

ההיבטים הקלים יותר במשימות הפרויקטור הם החלקים הטכניים והארגוניים דוגמת תכנון מספר הבדיקות, קריטריונים לביצוע הבדיקות, קבלת התשובות בזמן, נגישות שווה לכל האוכלוסייה, שיפור החקירה האפידמיולוגית על ידי הגדלת מספר האנשים העוסקים בנושא, אכיפת הבידודים והסגרים, אכיפת מניעת ההתקהלויות ועוד. נוסף על כך, יש להכין את בתי החולים לחורף. לפחות בתחום זה יש תקווה, הנתונים המגיעים מכדור הארץ הדרומי, ששם חורף עכשיו, מעודדים. מתברר ששיעורי השפעת במדינות כגון צ'ילה, אוסטרליה וניו זילנד ירדו פלאים בהשוואה לשנים קודמות. רוב התחלואה המידבקת היא של קורונה ולא שפעת, ובבדיקות לזיהוי גורם התחלואה מתברר שמיעוט המקרים הוא כתוצאה מווירוס השפעת. 

להכין את הישראלים לחורף // צילום: לירון מולדובן
להכין את הישראלים לחורף // צילום: לירון מולדובן

אם גם בישראל לא תהיה עלייה בשפעת לקראת החורף, העומס על בתי החולים יהיה תלוי רק בתחלואת הקורונה ואולי נוכל להימנע מהצפת בתי החולים בחורף. ההסבר לתופעה הוא שכל השינויים בהתנהגות הציבור - כגון מניעת התקהלויות, שימוש במסיכות ושמירה על היגיינה, הפסקת הטיסות בין מדינות, וכמובן עלייה בהיענות הציבור להתחסן לשפעת- מונעים את ההידבקות של האוכלוסייה בווירוסים השונים של מחלות החורף, כולל השפעת. אבל כדי שגם אצלנו נראה תופעה זו, הציבור חייב להמשיך להישמע להוראות השמירה על מרחק, חבישת מסיכות ומניעת התקהלויות.

נושא אחר שיש לטפל בו עכשיו ומייד הוא תכנון שנת הלימודים הקרבה אלינו במהרה. משרד החינוך חייב למצוא דרך להוריד את גודלי הכיתות ואת הצפיפות בבתי הספר ובגנים. השילוב בין למידה מרחוק לבין למידה בכיתה, בהתאם לגיל הילדים, יכול לתת מענה לכך. לדוגמה, חלוקת הימים או שעות הלמידה בבית הספר בין הכיתות תאפשר חלוקת כיתות לכמה קבוצות. בישראל, בהשוואה לאירופה, מספר הילדים בכיתה גבוה וגודל החדרים קטן (בקיצור - צפיפות), וכך אי אפשר למנוע הדבקה. יש לשנות מצב זה וניתן לעשות זאת, אך יש לתכנן זאת בקפידה ואולי להביא בחשבון שיש צורך בהפחתת מספר שעות הלימוד הפרונטאליות של הילדים.

הכותבת מכהנת בבית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר