נלחמים על הנשימה האחרונה: הגל השני של הקורונה שובר שיאים בכל תחום, וגם בנושא הטיפול במכשיר האקמו (ECMO), מכשיר לב-ריאה מלאכותי. נכון להיום מחוברים למכשירים כאלה 15 חולים ברחבי הארץ, ובסך הכל מפרוץ הקורונה 42 חולים נזקקו לטיפול באקמו.
עד כה הצליחו הרופאים להציל את חייהם של כמחצית מהחולים שטופלו במכשיר. שיעור דומה לנתונים המדווחים מהעולם. מדובר בחולים צעירים יחסית שהיו במצב אנוש - מונשמים ומורדמים ובהמשך במגמת הידרדרות. מכשיר האקמו הוא למעשה הסיכוי האחרון לחולים קשים שהנשמה לא מועילה להם.
המכשיר נמצא בכמות מוגבלת בארץ: בפרוץ הקורונה היו בישראל 35 מכשירים. כעת אנו מפרסמים שבשבועות האחרונים נוספו עוד 17 מכשירים מתוך 30 נוספים שהמדינה הזמינה, אך לא כולם זמינים עדיין לשימוש. בתי חולים, ובהם אסותא באשדוד, קפלן ברחובות ומאיר בכפר סבא, יקבלו מכשיר לראשונה.
לפי הנתונים בגל הראשון של הקורונה ועד לסוף מאי, היו 19 מטופלים במצב אנוש שהנשמה לא עזרה להם ונזקקו למכשיר. שלושה נפטרו במהלך החיבור למכשיר. מתוך 16 מטופלים שנעזרו באקמו, שמונה החלימו וכעת נמצאים בשיקום נשימתי או בביתם ושמונה נפטרו.
כעת, בגל השני, המכשיר הותקן בגופם של 23 חולים, ו-15 עדיין מחוברים אליו. הסיוע במכשיר מתאים כאשר מדובר בחולה מונשם, שגם הנשמה בלחצים גבוהים כבר לא מצליחה לסייע לריאות שלו.
החיבור למכונה מורכב ונעשה בניתוח: צינורות מוכנסים למערכת הדם של המטופל ושואבים את הדם למכונה שמחמצנת אותו ומחזירה אותו למחזור הדם - דבר שמאפשר לריאות וללב של המטופל להתאושש.
לא רק חולי קורונה נעזרים באקמו. הדבר נעשה גם אצל ילדים אחרי ניתוחי לב, במקרים של יולדות עם תסחיף ריאתי, במקרים של שפעת קשה אצל חולים צעירים ועוד.
"האקמו נהיה שחקן מרכזי מאוד בקורונה, מדובר במכשיר מציל חיים אמיתי. השקעת המשאבים והכסף הזו מצדיקה את עצמה ביותר כי זה מציל אנשים", אומר ד"ר יגאל כסיף, מנתח לב בכיר ומנהל שירות האקמו בשיבא ויו"ר החברה הישראלית לאקמו, "אנחנו רואים אנשים ששורדים וחוזרים להיות פעילים. כרגע אנחנו בעיצומו של גל גבוה מאוד ויש הרבה עזרה בין בתי החולים, אבל המחיר של הטיפול באקמו הוא שבתי החולים נאלצים לצמצם מיטות בטיפול נמרץ".
לדבריו, בעוד בזמן רגיל יש צורך באח אחד או באחות אחת למכשיר, בקורונה מכשיר האקמו הופך ל"צרכן כוח אדם היסטרי": "בקורונה הבעיה מסתבכת עם המיגון. קשה מאוד להיות איתו שמונה שעות של משמרת. אחיות עושות שני סבבים של שעתיים ולעיתים יותר מזה, וזה אומר שצריך כוח אדם כפול. כרגע שיבא עומד בארבעה מטופלי אקמו בו בזמן. הנהלת בית החולים קבעה שלא נוכל לקבל עוד חולה מעבר לשלושה, אבל אני לא יכול להתעלם אם חולה במיטה ליד יצטרך. אנחנו קורסים ונופלים מהרגליים".
עוד בנושא:
• נתניהו הציב תאריך יעד: "חיסון לכל תושבי ישראל בסוף הרבעון הראשון של 2021"
• צוות המומחים של פרופ' גמזו מזהיר: "בתי החולים בירושלים קרובים לאי ספיקה"
• נתונים מדאיגים: "מוכנות מערכת הבריאות למגפה - בינונית עד נמוכה"
ד"ר חגי דקל, מנהל יחידת האקמו ומנהל מחלקת ניתוחי לב למבוגרים ולילדים בוולפסון, הוסיף: "ברגע שאנחנו מבינים שהחולה במצב קשה, אנחנו מחברים אותו לאקמו. עד עכשיו רוב החולים אצלנו התאוששו די מהר והצלחנו לגמול אותם. האקמו מאפשר לנו לתת ממש אוויר לנשימה לחולים במצב קשה, אך חשוב לזכור - אקמו זו לא התרופה, זה פשוט לקנות לחולה זמן".
בשבועות האחרונים, ד"ר דקל וצוותו נסוע לכמה בתי חולים כדי לחבר חולים נוספים לאקמו ולהעבירם לוולפסון: "לחיבור הזה יש מחיר, הוא לא נטול סכנות ולא מתאים לא חולה. יכולים להיות דימומים, זיהומים, קרישים ועוד. הם מוכפלים בתקופת הקורונה כי החולים מבודדים".
יגאל סופר, מפעיל מכונת לב-ריאה ואקמו בוולפסון, אמר כי בשל מגפת הקורונה יש בבית החולים טכנאי לב-ריאה בכל רגע נתון: "אנחנו צריכים להיות ממוגנים, זו עבודה שוחקת ואינטנסיבית בגלל המיגון". לדבריו, הצוות הוכשר לטפל גם בחולי קורונה, דבר שהכפיל את כמות העבודה ואת השימוש במכשיר: "לראות את החיוך חוזר לילדים ולמשפחות שווה את כל המאמץ שאנחנו עושים, זה שווה את זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו