אחרי ארבעה שבועות של יציבות בתחלואה, אנחנו מזהים מגמה של עלייה. אנחנו לא בהכרח רואים את זה בכמות המאומתים החדשים, אבל כן במדד האמין ביותר שהוא מספר החולים קשה החדשים. הנתון הזה היה בעלייה בשבוע האחרון, ב־30% על פני השבוע הקודם.
אצל מבוגרים בני 60 ומעלה יש יציבות במספר המאומתים ואצל צעירים מתחת לגל 40 אנחנו רואים אפילו ירידה. זה נובע, ככל הנראה, מהעובדה שצעירים לא רוצים ללכת להיבדק וזה פוגע בנו בכמה מישורים - צעירים לא מאובחנים ולכן לא מבודדים, והם ממשיכים לגרום להדבקות. זה גם פוגע בתמונת המצב שלא משקפת את המציאות - אנחנו סבורים שיש יציבות, כשבפועל זה לא המצב.
אנחנו לא יודעים לגמרי ממה נובע השינוי בתחלואה. ישראל מתנהלת כבר לא מעט שבועות בסוג של שגרת קורונה. המשק בגדול פתוח והרבה מהפעילויות מתקיימות. צריך לומר שהעלייה שאנחנו רואים עכשיו היא לא דרמטית, אבל זה כן מעיד על שינוי מגמה ממצב היציבות שהיינו בו.
הצעדים וההגבלות משפיעים על התחלואה. היו שורה של הגבלות שנכנסו לפועל ביולי ולצד הציות בציבור, הן גרמו ליציבות. אלא שזו מתערערת. אולי זו מגמה של התרופפות בהקפדה על ההנחיות. העובדה שלא הטילו מגבלות נוספות שמרה על המצב יציב, ועכשיו הוא החל לעלות. אנחנו על 430 חולים קשה כשסף הקריסה של המערכת הוא 800. כשמספר המאומתים הוא כל כך גבוה - יכול להיות שמאוד בקרוב לא יהיה מנוס מהטלת מגבלות נוספות. אין ספק שהאירועים הקרובים, ובהם החגים, פתיחת שנת הלימודים והנסיעות לאומן, יכולים להשפיע על שיעור התחלואה. זאת תקופה שיש בה אינטראקציות משמעותיות בין אנשים, ואם המגמה הזאת תימשך אז יכול להיות שנצטרך להטיל הגבלות חמורות בחגים. יש לנו עוד שלושה שבועות עד לחגים, ומובן שנצטרך לעקוב אחר ההתפתחויות. זה אתגר שנקווה שנעמוד בו.
במצב הנוכחי, לא נוכל לאפשר לעצמנו את המשך פתיחת השמיים, כולל מדינות ירוקות. זה יכול ליצור מצב בעייתי, משום שבימים רגילים עוברים בנתב"ג כ־60 אלף נוסעים ביום.
צריך לטפל במוקדי תחלואה ולעשות בדיקות נרחבות לכלל התושבים ביישובים, כדי לאתר חולים. בנוסף לכך, יכול להיות שלא יהיה מנוס מסגרים מקומיים. לא יהיה אפשר לפתוח מוסדות לימוד במוקדי תחלואה ומובן שבכלל המדינה חייבת לשפר את ההסברה ולבקש מהציבור להיבדק. כרגע נראה שיש ירידה בנכונות של הצעירים להיבדק - וזה אומר שמאבדים שליטה על המגיפה.
אני לא תומך בהטלת סגר כללי בחגים ולא בחגים, אני תומך בכל צעד שימנע קריסה של מערכת הבריאות. נכון להיום אנחנו עדיין לא שם.
אם מגמת העלייה תימשך בשבועות הקרובים, נגיע לסיכון של קריסה. אם כל הצעדים שאנחנו עושים לא יעבדו - בלית ברירה אנו גם נתמוך בהטלה של סגר.
הביא לפרסום: שמעון יעיש
הכותב הינו מדען במכון ויצמן למדע
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו