בדיון הציבורי נשמעים קולות רבים לאפשר הקלות ולמנוע סגרים, דוגמת סגר בחגים. בעוד נראה שיש בישראל יציבות במספר החולים החדשים, היציבות המושגת מתעתעת. אנחנו עומדים על 2,000-1,500 חולים חדשים ליום כבר כמה שבועות. מצב התחלואה בישראל חמור מאוד ביחס למדינות אחרות.
בשיעור החולים החדשים לנפש באוכלוסייה ישראל נמצאת בין חמש המדינות המובילות בעולם, והיא עקפה את ארה"ב, המראה ירידה בתחלואה חדשה. כרגע אנו קרובים ל־900 נפטרים בסך הכל, אך מספרים אלה ממשיכים לעלות ואנו צפויים להגיע ל־1,000 נפטרים בסוף השבוע הראשון של ספטמבר.
התחלואה הבינונית והקשה עולה באיטיות, דבר המקטין את שולי הביטחון של מערכת הבריאות. אם תהיה התפרצות, למשל, בעקבות פתיחת מערכת החינוך, הקלות נוספות או התרופפות המשמעת - אנו עלולים להקשות את תפקוד בתי החולים ומרפאות הקהילה.
במצב שברירי כזה אין מקום לנסיעות המוניות לאומן, וטוב שהן נמנעו. קודם כל, עבור בריאותם של הנוסעים, ולאחר מכן עבור בריאותה של האוכלוסייה כולה. נסיעות מסוג זה הן מצבים המעודדים הדבקות־על - מכיוון שאנשים נמצאים בצפיפות רבה בחללים סגורים (למשל, במקומות הלינה ובמקומות תפילה).

מאחר שהדיון הציבורי עסק רבות בהבדלים בין הפגנות לנסיעות לאומן, כדאי לציין כמה הבדלים המעלים את הסיכון לתחלואה דווקא בעלייה לרגל. האחד הוא משך החשיפה האפשרי לנשאים של הנגיף - בדרך כלל מפגינים נמצאים בהפגנות למשך זמן קצר, עד שעות בודדות, ובדרך כלל הם נמצאים בתנועה. מעבר לכך, הפגנות נערכות רק באוויר הפתוח, וכזכור, באוויר הפתוח יותר בטוח. עם זאת, טוב היה אם היו נערכים מאמצים בישראל לקבוע את הסיכון הכרוך בהפגנות.
עוד בנושא:
גמזו עונה לזוהר: "שיחוקק חוק להגבלת ההפגנות"
גמזו: "לא מאמין שייצאו טיסות לאומן"
לאחר שעוכבו שעות ארוכות: יותר מ-100 חסידי ברסלב הורשו להיכנס לאוקראינה
ככלל, טוב יהיה אם פוליטיקאים יותירו את ניהול המאבק בקורונה לפרופ' גמזו ויגבו את פעילותו. הגיעה העת לאשר את תוכנית הרמזור כדי להפעיל כלים אחידים לכלל האוכלוסייה בהתאם לרמת התחלואה, וטוב יהיה אם המערך לקטיעת שרשרות ההדבקה יופעל בהקדם. הכנסת שיקולים שאינם מקצועיים למאבק בנגיף הקורונה אינה משרתת את אזרחי המדינה.
פרופ' רונית קלדרון־מרגלית היא מומחית בבריאות הציבור ופרופ' לאפידמיולוגיה בביה"ס לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו