קיים קשר הדוק בין פוליטיקה ובריאות. מי שלא מבין זאת, לא יצליח לקדם מדיניות בריאותית. כאשר מדובר בפוליטיקה, הכוונה היא בהקשר של יחסים בין קבוצות אוכלוסייה, בהבנה של ההקשר החברתי. לכן תחום בריאות הציבור הוא גם חלק ממדעי החברה ולא רק הרפואה והבריאות - וטוב שכך. לעומת זאת, כאשר מדברים על פוליטיקה במובנה הצר המפלגתי או הסקטוריאלי - הדבר יכול לפגוע בבריאות הציבור.
לפני כחודש כתבתי כאן טור דעה על המרקם החברתי המתערער והשלכתו על היענות הציבור להנחיות, ועל הסכנה בפגיעה באמון כאשר החלטות מתקבלות על ידי הממשלה באופן לא שקוף. לשמחתנו, מאז מונה פרופ' רוני גמזו לממונה, הוא עושה לילות כימים כדי לקדם מתווה מקצועי, מורכב ובעיקר משתף. מאז הוא מסתובב בשטח ומחבר בין חלקי הפאזל השונים, תוך התייעצות ובניית המערכים השונים הנדרשים להתמודדות עם המצב המורכב.
צילום: משרד הבריאות
אלא שמהר מדי התברר כי הפוליטיזציה של תהליך קבלת ההחלטות, במובן הצר והלא טוב של פוליטיקה, מפריע שוב ושוב. החל מעיכוב אישור תוכנית הרמזור למשך שבועות, דרך הוויכוח סביב הטיסות לאומן ועד תהליך פתיחת בתי הספר.
השימוש הנפוץ במונח "פקידים" בתחומי החיים השונים לאחרונה - מנסה להקטין. אנשי בריאות הציבור, כמו אנשי מקצוע אחרים בשירות הציבורי, אינם "פקידים". הם עובדי מדינה מסורים, מומחים בתחומם, מצמרת משרד הבריאות ועד הצוותים האפידמיולוגיים המבצעים את החקירות. אוי לנו אם נשליך הצידה את המומחיות, ניתוח הנתונים, גם אם לעיתים בתנאי אי-ודאות ותהליך קבלת החלטות מסודר.
ודאי שאפשר להתדיין על הערכים העומדים מאחורי תהליכי קבלת ההחלטות, אפשר לדון, להתווכח, לבחון נושאים מזוויות שונות - אבל לעשות זאת באופן רציני ומכבד. לא לחינם יצאו להגנתו של גמזו איגודים מקצועיים רפואיים שונים של מחלות זיהומיות, בריאות הציבור ואחרים. בישיבה לילית בשבוע שעבר של צוות המומחים המייעץ, חשנו שהגיעו מים עד נפש, שתהליכי קבלת ההחלטות הופכים לבלתי נסבלים - והנה עוד מעט הציבור שוב יאבד את האמון.
אישור תוכנית הרמזור סוף-סוף הוא צעד חשוב ביותר - אבל חשוב לזכור שזהו צעד לא רק של סגר, אלא כזה שחייב להיות מלווה גם בתמיכה של בדיקות, פינוי למלוניות של נדבקים, רווחה ומיפוי צרכים של אוכלוסיות בסיכון. למעשה, זו יצירת שולחן עגול של כל המעורבים בבריאות הציבור ברמה העירונית והמקומית.
על הפוליטיקאים לסייע לקדם הסתכלות דיפרנציאלית והעברת מרכז הכובד להתנהלות הרשויות המקומיות עם תמיכה של השלטון המרכזי. זה הזמן לשלב פוליטיקה ובריאות הציבור במובן החברתי הרחב, ולא הפוליטי המפלגתי הצר, ובעיקר לתת למומחים לעבוד.
הכותב הוא ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו