"אנחנו נמצאים במלחמה אמיתית שיש בה מתים אצלנו במחלקות הפנימיות", אמר פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי רבין ויו"ר האיגוד לרפואה פנימית, במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ראשון) בנושא התמודדות הצוותים הרפואיים עם מצב התחלואה בקורונה.
"111 מנהלי המחלקות הפנימיות ואלפי אחיות הם החיילים האמיתיים במלחמה הזו. כולנו מבקשים להעביר מסר ברור: התחלואה היא לא רק מלחמה שלנו אלא של הציבור, של כל אחד ואחת. הקול ממיטת החולה לא מספיק נשמע. אנו מבקשים להעביר מסר מהשטח, מבתי החולים, אל כלל הציבור: ניתן לצמצם את התחלואה בהתנהגות אחראית של כולנו. בכך ורק בכך צריך לעסוק.
"הקורונה היא מחלה קשה. מחלה אמיתית. היא לא קשורה לפוליטיקה. היא חוצת מגזרים ועדות. אנחנו רואים את הזלזול במחלה ובמסוכנותה. את העובדה שרבים מדי סביבנו בלי מסכות מיגון, למרות שעטית מסכות מצמצמת מאוד מאוד את סכנת ההדבקה. לכן, אני מבקש, בואו ניכנס לסגר עצמי: פחות מסיבות, פחות התקהלויות, פחות הפגנות. סגר הוא דרך שבה השלטון מסייע לאוכלוסייה לצאת ממגפה. אני משוכנע שאם כל אחד יעשה סגר על עצמו - יעטה מסכה ויימנע מהתקהלות - לא יהיה צורך בסגר".
ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית בבית חולים השרון: "במשך ששת החודשים האחרונים אנחנו נושאים בנטל הטיפול בחולי הקורונה. ישנן 41 מחלקות קורונה בבתי החולים בישראל, רובן הוסבו מתוך 110 המחלקות הפנימיות. קריסת מערכת האשפוז היא שם מכובס לקריסת המחלקות הפנימיות ומחלקות הקורונה.
"מתוך 3,800 מיטות בפנימיות יש כיום 30% פחות - וזו בעיה קשה. היקף החולים שלנו לא יורד. אין פחות חולים סוכרתיים, נוירולוגים או חולים עם מחלות לב וכלי דם. איפה נאשפז את החולים האלה? בימים אלה התפוסות הן מעל 100 אחוז, והצפיפות עולה בקצב מסחרר.
"המחלה הפכה למגפת מספרים. עשינו אולי דה-הומניזציה של הווירוס, ולכן קל יותר להתעלם מתוצאותיו. חייבים להביא להכרה את משמעות המחלה וחשיבות ההיצמדות להנחיות. כפי שמראים את סבלו המוצדק של מי שאיבד את פרנסתו, חובה להראות את הסבל של בני משפחותיהם של מי שמת. נתגבר על המגפה, אך אני לא יודע איך נצא ממנה כחברה. צריך ללמוד לחיות עם המחלה ולא למות ממנה. בואו נחיה ונשמור על בריאותנו".
ד"ר גדי סגל, מנהל מחלקות הפנימית והקורונה בתל השומר: "כולם מנתחים את מצב התחלואה בגרפים, מספרים, אחוזים ונתונים. רפואה היא לא מדע מדויק. רפואה קלינית היא אומנות. המחלה הזו היא נוראית. חלקים גדולים יעברו אותה בקלות, אך בניגוד למחלות רבות אחרות זו לוקחת חלק קבוע מהנדבקים למחוזות רעים מאוד. אחוז קבוע מהאנשים האלה נפטרים.
"לא נוותר על אף אחד, לא על הקשישים ולא על הצעירים עם מחלות הרקע. זה לא בא בחשבון מבחינתנו הרופאים, ששומרים על כבוד האדם ועל חייו. יש לנו שבועה ונשבענו לממש אותה".