ועדת הקורונה מקיימת בשעה זו (שלישי) דיון שנועד לבחון את אכיפת תקנות הקורונה, תפקוד מערכת הבריאות ואסטרטגיית היציאה מהסגר. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו הבהיר בדיון: "יעד היציאה - הורדת שיעור החיוביים ל-7%".
צילום: דוברות הכנסת
יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא-ביטון אמרה בפתח דבריה בדיון: "חשוב לי לומר, גם כלפי הממשלה: כולנו באותו הצד ורוצים להילחם בדבר האיום הזה שהתרגש עלינו. יש לנו חילוקי דעות לאורך הדרך, אבל ככה זה בדמוקרטיה. כל עוד ננהל את זה בצורה מכובדת - זה בסדר".
לדבריה, אחד הצעדים ההכרחיים כעת הוא ההיערכות לקראת "היום שאחרי". יו"ר הוועדה ציינה כי "אחת המערכות העיקריות המרכזיות שצריך לתגבר זו מערכת הבריאות. צוותי הבריאות הם החיילים שנמצאים בחזית וצריכים להתמודד עם התחלואה שעולה. אי אפשר להתעלם מכך שמערכת הבריאות נדרשת לחיזוק משמעותי גם מבחינת תשתיות, כוח אדם ותגמול של הצוותים. אנחנו חייבים לתת על זה את הדעת.
"הגשתי למשרד הבריאות כמה שאלות כדי להבין היכן אנחנו נמצאים בנקודת הזמן הזו. אנחנו יודעים שהושקעו הרבה מאוד כספים במשרד הבריאות ואנחנו רוצים לדעת כיצד זה בא לידי ביטוי בשטח.
"נעסוק בכל ההיבטים, כולל באסטרטגיית היציאה ובתוכנית של הממשלה לצאת מהסגר, סוגיית האכיפה, סמכויות שיועברו לרשויות המקומיות וכו'. הציבור הוא הפקטור המשמעותי ובעזרתו ננצח את הנגיף. הביטוי 'צבא העם' מקבל משנה תוקף ואנחנו צריכים את ההתגייסות של כולם בשמירה על ההנחיות".
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו אמר בדיון כי בשלב זה "אי אפשר להציג משהו קונקרטי. תלוי מה תהיה ההצלחה של הסגר".
בתגובה, שאלה אותו שאשא-ביטון כיצד יוגדר הסגר כמוצלח, ועל כך השיב גרוטו: "נדבר במונחים של אחוזים - אם היום אנחנו באזור 12%, אז היעד שלנו ביציאה מהסגר הוא 7%. היציאה הכוללת מתייחסת לשלושה מרכיבים: הראשון הוא הרמזור, וכולל חזרה הדרגתית למודל. המרכיב השני הוא איתור וקטיעת שרשראות ההדבקה. כרגע אנחנו לא במצב מספיק טוב, אבל מגייסים את פיקוד העורף. המרכיב השלישי הוא התעצמות בתי החולים ופתיחת מחלקות קורונה כדי לטפל בחולים ולהיערך למחלות של החורף".
בנוסף על כל זאת, פרופ גרוטו' הביע התנגדות חריפה לקיצור תקופת הבידוד. "בכל המדינות בעולם שלא שינו כלום במדיניות הבידוד - כמו טאיוואן, יפן ודרום קוריאה - הצליחו להתמודד עם הקורונה", אמר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. "כל קיצור של זמן הבידוד, אפילו ביומיים-שלושה, יביא לכך שייפלטו מהבידוד אנשים שיכולים להדביק".
ח"כ שאשא-ביטון אמרה לנוכחים בישיבת הוועדה: "לקחנו מדינה שלמה וסגרנו אותה. על מה אנחנו מדברים פה? על מספר רופאים שאנחנו מבקשים שיקלטו כבר הרבה זמן ולא קולטים, כוננויות שבתי החולים לא מקבלים. אנחנו כמדינה לא עושים את הדברים הבסיסיים אבל אנשים יושבים בבית. בשבוע הבא אני רוצה שתבואו לכאן ותספרו לי שטיפלתם ולא שתטפלו בעתיד. לא יכול להיות שמשרד הבריאות מוציא מסמך שמעבירים חולים מהצפון למרכז והיה שם משפט 'מוצו כל האפשרויות להרחבת התפיסה'. איזה אפשרויות מוצו? מה החסירו בצפון? אנחנו לא מצליחים לקבל תשובות לכל השאלות הללו".
"חייבים להקשיח את הסגר"
בדיון שהתקיים אתמול בממשלה, רבים מהשרים הביעו את עמדתם כי יש להחמיר את הסגר. שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, אמר כי "חייבים לקבוע יעד לסגר, שצריך להיות 100 פלוס-מינוס מאומתים ביום. היעד צריך להיות כזה שיתאפשר לשלוט על שרשרות ההדבקה".
הוא הוסיף כי "גם יציאה מהבית צריך להגביל ל-200-100 מטר - 1,000 מטר זה לא יעיל. חייבים להקשיח את הסגר עכשיו". השר זאב אלקין הביע דעה דומה.
יו"ר כחול לבן, בני גנץ, קרא לאפשר את המשך ההפגנות מול בית ראש הממשלה ואמר כי "ההפגנה היא זכות יסוד. מי שעובר על החוק צריך להיענש". עם זאת הוסיף גנץ כי "זה לא הזמן לעשות מסיבות חוף".
שר האוצר כץ אמר כי "מקומות העבודה הפרטיים חייבים להישאר פתוחים כדי לאפשר את פעילות המשק". כץ הדגיש כי "מקום עבודה שלא יקפיד על ההנחיות - ייסגר, ללא קבלת סיוע כלשהו מהמדינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו