דו"ח הצוות המייעץ לגמזו: "להפסיק מעקב אחרי חולי קורונה קלים"

האם ניתן להקל בעומס על מערכת הבריאות? על פי דו"ח "הברומטר", צוות המומחים המייעץ לפרופ' גמזו, יש לתעדף את הטיפול בחולי קורונה בסיכון גבוה ואף לבטל לחלוטין מעקב אחרי חולים קלים וללא סימפטומים. המומחים מתריעים כי המעקב אחרי חולי קורונה קשים במרפאות הקהילה עלול להתפספס, בשל העומס על הרופאים בקופות החולים שהולך וגדל.

בנוסף, טוענים המומחים כי ניתן להעביר 10-15 אחוזים מהמאושפזים בבתי החולים למסגרות אחרות כדוגמת בתי חולים גריאטרים, פסיכיאטריים ועוד, ובכך להקל על העומס. צוות הברומטר התריע על כך כבר מהדו"ח הראשון שערך - אך שום דבר עדיין לא נעשה. לטענתם, "נדרשת תוכנית לאומית דחופה" לנושא.

על פי משרד הבריאות, אתמול (שבת) התגלו 2,557 נדבקים חדשים ב-24,781 בדיקות. לפי הנתונים, מסמנת ירידה באחוז הבדיקות החיובית שעומד כעת על 11. 1,682 בני אדם נפטרו מאז פרוץ המגפה. בבתי החולים מאושפזים 830 חולים במצב קשה, מתוכם 223 מונשמים.

במקביל, לפי צוות ה"ברומטר" כמות החולים המטופלים על ידי מרפאות הקהילה הכפילה את עצמה בשבועיים האחרונים. נכון להבוקר מטופלים כ-63 אלף איש במסגרת קופות החולים, זאת לצד הטיפול בכלל המטופלים ללא קורונה ומבצע חיסוני השפעת שמתחילים. "המספרים העולים מיום ליום והצפי לאירוע מתמשך, עלולים לפגוע ביעילות המעקב והטיפול אחר חולי קורונה, בטיפול ומניעת מחלות בכלל הציבור מאומתים קלים שאינם מקבלים מענה בקהילה מגיעים ישירות למיון בבתי החולים ויוצרים שם עומס מיותר נוסף". 

מומחי הברומטר מתחו ביקורת חריפה על היעדר ויסות של מטופלים בין בתי חולים עמוסים יותר לכאלו שעמוסים פחות: "ויסות החולים הראשוני והשניוני הוא מרכיב קריטי ביכולת המערכת לשמור אורך נשימה וחסינות לאורך זמן. הטיפול בנושא זה כשל! זהו כשל מתמשך המחייב התערבות מיידית".

הדבר חשוב עוד יותר כאשר מדובר בחולים קשים הדורשים יותר טיפול ועוד כוח אדם. "ניכר מיצוי של משאבי הטיפול הנמרץ בבתי חולים רבים". על פי הדו"ח, בשל המחסור בכוח אדם, חלק מהחולים הנזקקים לטיפול נמרץ מטופלים במחלקות פנימית קורונה על ידי רופאים פנימאים בעוד רופאי טיפול נמרץ והרדמה מגיעים כיועצים. ,למרות הצעדים שנעשו, המענה הניתן בעת הזו אינו הולם או מתאים ובוודאי שאינו מספיק למתן מענה ביציאה מהסגר ו/או בחורף".

"יש למקד את המאמצים באוכלוסיה בסיכון"

באשר לטיפול קופות החולים, המומחים מציינים כי הנהלים לביצוע קבלה, מעקב ושחרור רפואי לאוכלוסיה בסיכון נמוך הם בגדר "רפואה עודפת שאינה אפשרית ואינה נכונה באירוע בסדר גודל כזה", וכי יש למקד את המאמצים באוכלוסיה בסיכון מה שיביא למירב התועלת לבריאות הציבור.

"יש צורך בהנחיה ברורה של משרד הבריאות לקופות לשם מיקוד המאמץ בטיפול בחולים קשישים, בעלי גורמי סיכון, שהחשש הוא שהם אלו שיגדשו את חדרי המיון ואת מחלקות האשפוז באם יתדרדרו בקהילה. לצורך כך הכרח כי משרד הבריאות ישנה את הדרישות הרגולטוריות המחייבות מעטפת טיפול רחבה שלא לצורך לאוכלוסיה בסיכון נמוך, אשר הערך הרפואי של קבלה מעקב ושחרור בהם הנו נמוך".

"לאור דהירת התחלואה בקהילה, המהווה חומת המגן לבתי החולים, יש הכרח למקד את הכוחות המקצועיים באוכלוסיה בסיכון שהיא זו אשר זקוקה לה ביותר. מיקוד של רפואת הקהילה באוכלוסיה בסיכון לאשפוז – תוך הפחתת פעולות מיותרות בקרב אוכלוסיה בסיכון נמוך אשר הנה אסימפטמטית עד סימפטומטית במידה קלה ואינה נזקקת למשאבים היקרים במחסור של רופאים ואחיות בקהילה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו